סעיף 34 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964, תשלום לעמית שכיר.

(א)קופת גמל אישית לפיצויים תשלם לעמית שכיר את המגיע לו – לפי תקנות קופת הגמל והסכם העבודה – מכספי הפיצויים שהצטברו בה לזכותו, רק לאחר פרישתו מהעבודה או – לאחר פטירתו לזכאים לכך. משעשתה כן תודיע על כך קופת הגמל, בכתב, לפקיד השומה, תוך שבעה ימים מיום התשלום, זולת אם נעשה התשלום לעובד יומי וזולת אם התשלום נעשה באמצעות המעביד.

(ב)קופת גמל לתגמולים תשלם לעמית תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה מחשבונו כעמית־שכיר, באחד מאלה:

(1)בהגיעו לגיל 60 שנים אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון;

(2)אין לו ולבן זוגו הכנסות העולות על סכום ההכנסה המזערית בחודש מסוים, והגיש הצהרה לקופת הגמל בדבר גובה הכנסותיו והכנסות בן זוגו לאותו חודש, בתוך 60 ימים מתום אותו חודש (להלן – ההצהרה); הוגשה הצהרה כאמור, תשלם קופת הגמל לעמית מהתגמולים העומדים לזכותו, סכום שהוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום הכנסות בני הזוג כאמור בהצהרה; ההצהרה תהיה בתוקף לתקופה של חודשיים נוספים על החודש שלגביו ניתנה (להלן – תקופת הזכאות), זולת אם בתקופת הזכאות הוגשה לקופת הגמל הצהרה מתקנת של העמית או שניתנה לה הודעה מטעם הנציב על הפסקת התשלום על פי פסקה זו, כולו או חלקו; בתום כל תקופת זכאות יהיה העמית רשאי להגיש הצהרה חדשה; בפסקה זו, ”סכום ההכנסה המזערית“ – סכום שכר מינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987, ואם בשנת המס היה לעמית ולבן זוגו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 18 שנה – כפל הסכום האמור;

(3)ההוצאות הרפואיות בשנת המס של העמית או של קרובו, למעט הוצאות לטיפול שיניים, גבוהות ממחצית ההכנסה השנתית שלו, של בן זוגו, של קרובו שלטובתו נשא בהוצאות הרפואיות ושל בן הזוג של קרובו האמור; הסכום שתשלם קופת גמל על חשבון התגמולים לפי פסקה זו, לא יעלה על סכום ההוצאות הרפואיות כאמור;

(4)לאחר שהיה לעמית באותו חשבון, הוא או קרובו חלה או נפגע ונקבעה לו נכות צמיתה בדרגה של 75% או יותר על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) לפקודה או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב) לפקודה;

(5)לאחר פטירתו – לזכאים לכך;

(6)לגבי סכומים העומדים לזכותו שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ״א בטבת התשס״ה (2 בינואר 2005) וכן הרווחים שמקורם באותם תשלומים – גם בהתקיים אחד מאלה:

(1)בהגיעו לגיל 60 שנה אם פרש מעבודתו או צמצם את עבודתו בשיעור של 50% לפחות;

(2)פרש ממקום עבודה כתוצאה מפיטורין או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום פרישתו או שהחל לעבוד במקום עבודה אחר שהמעביד בו אינו משלם בעבורו כספים לקופת תגמולים או לקצבה וחלפו 13 חודשים מיום שהחל לעבוד במקום העבודה האחר;

הפקיד העמית כספים בחשבונו בקופת הגמל לאחר ששולמו לו כאמור בתקנת משנה זו, תשלמם קופת הגמל רק אם עברו חמש שנים מיום שהפקיד לראשונה כספים בקופה לאחר ששולמו לו לאחרונה.

(ג)קופת גמל לקיצבה תשלם את המגיע לעמית–שכיר לפי תקנונה, כקצבה באחד מאלה:

(1)מלאו לו 60 שנים לפחות; ובקרן ותיקה, לאישה – אם מלאו לה 55 שנים לפחות;

(2)איבד את כושרו לעבוד, באופן מלא או חלקי;

(3)לאחר פטירתו – לשאירים הזכאים לכך.

(ד)קופת גמל לקצבה תשלם לעמית שכיר את המגיע לו לפי תקנונה שלא בדרך של קצבה, רק באחד מאלה:

(1)בהתקיים התנאים כאמור בתקנת משנה (א) ולפי האמור בה – את הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל, שיועדו לכיסוי התחייבויות המעביד לפי חוק פיצויי פיטורים;

(2)בהתקיים התנאים כאמור בתקנות משנה (ב)(1) עד (6) ולפי האמור בהן – את הסכומים העומדים לזכותו במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד, כמשמעותם בתקנה 49א, באופן יחסי, ואולם תקנת משנה (ב)(1) ו־(6) תחול רק על סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).

(ה)קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית שכיר לפי תקנונה, לאחר פרישתו מעבודתו כתוצאה מפיטורין או התפטרות, את כל הסכום שנותר בה, אם מלאו לו 60 שנים לפחות, ואם פחת סכום הקצבה החודשית שהוא זכאי לה מ־5% מסכום שכר המינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987; שילמה הקופה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.

(ו)(בוטלה).

(ז)על אף האמור בתקנון קופת הגמל –

(1)לא תתנה קופת גמל כל תשלום לעמית–שכיר לפי תקנות משנה (ב), (ג), (ד)(2) ו־(ה) באישור המעביד ולא תתנה קרן השתלמות תשלום לפי התנאים הקבועים בפקודה לענין משיכת כספי המעביד בפטור ממס באישור המעביד, למעט אישור הנדרש ממעביד בתקנון הקרן לגבי סכומים שישמשו את העובד לצורך השתלמותו;

(2)לא תחזיר קופת גמל כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי למשכם לפי תקנה זו, ובקרן השתלמות – אם היה העמית השכיר רשאי למשכם בפטור ממס לפי התנאים הקבועים בפקודה, ולא תחזיר קופת גמל או קרן השתלמות כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי להעבירם בלא אישור המעביד, לפי הוראות כל דין.