פקודה1949הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לפקודת חנינה כללית, תש״ט–1949, שחרור ממאסר.
1. שחרור ממאסר
כל אדם שביום הינתן תוקף לפקודה זו נמצא במאסר או במעצר, ישוחרר, אלא אם נמצא במאסר או במעצר מפני שנידון או נאשם ברצח או בעבירה אחרת שהעונש המקסימלי שהחוק קובע לה הוא עונש מוות או מאסר עולם. אין לשחרר לפי סעיף זה שבויי מלחמה ממחנה שבויים או חולי רוח ממקום מעצרם.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת חנינה כללית, תש״ט–1949 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.