כללים1962הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, הוכחת ידיעה בשפה העברית.
1. הוכחת ידיעה בשפה העברית
אדם רשאי להוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית לצורך רישומו כמתמחה לפי סעיף 26(2) לחוק באחת מאלה:
(1)בהמצאת תעודת בגרות שניתנה לו מטעם משרד החינוך והתרבות או על ידי בית ספר תיכון בישראל ונתאשרה על ידי משרד החינוך והתרבות;
(2)בהמצאת תעודה שעמד בבחינה בשפה העברית שנקבעה לפי סעיף 39 לחוק (להלן – בחינה בעברית).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.