Skip to main content

Rules1962

Section 1 of כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, הוכחת ידיעה בשפה העברית.

1. הוכחת ידיעה בשפה העברית

אדם רשאי להוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית לצורך רישומו כמתמחה לפי סעיף 26(2) לחוק באחת מאלה:

(1)בהמצאת תעודת בגרות שניתנה לו מטעם משרד החינוך והתרבות או על ידי בית ספר תיכון בישראל ונתאשרה על ידי משרד החינוך והתרבות;

(2)בהמצאת תעודה שעמד בבחינה בשפה העברית שנקבעה לפי סעיף 39 לחוק (להלן – בחינה בעברית).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring