הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים), התש״ן–1989, ב-3 סעיפים.

בתקנות אלה –

”התקופה הקובעת“ – תקופה של שנים עשר חודשים רצופים המתחילה ב־1 בספטמבר של שנת המס שחלפה;

”תקנות הניכויים“ –

(1)כל תקנות מס הכנסה שהותקנו מכוח סעיפים 164 ו־166;

(2)תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), התשל״ב–1972;

(3)תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ״רים), התשל״ו–1976;

”מסים“ – ניכויים, מס מעסיקים, מקדמה בשל הוצאות עודפות ומס שכר, שיש לשלמם על פי תקנות הניכויים.

(א)על אף האמור בתקנות הניכויים, רשאי המנהל לאשר –

(1)לאדם או לסוגי בני אדם, שבתקופה הקובעת לא עלה סכום המס שהיה עליהם לנכות ולשלם לפי תקנות הניכויים, בתוספת סכום המס שעליו הורה פקיד המס בהעדר דוח, והיה ידוע בתקופה הקובעת, על מאה אלף שקלים חדשים, לדחות את הדיווח שהיה עליהם להגיש ואת המסים שהיה עליהם לשלם בחודש זוגי, לחודש שלאחריו;

(2)לאדם או לסוגי בני אדם, שבתקופה הקובעת סכום המס שהיה עליהם לנכות ולשלם לפי תקנות הניכויים, בתוספת סכום המס שעליו הורה פקיד המס בהעדר דוח, והיה ידוע בתקופה הקובעת הוא אפס שקלים חדשים, לדחות את הדיווח והתשלום בעד חודשים ינואר עד יוני לחודש יולי, ובעד חודשים יולי עד דצמבר לחודש ינואר של השנה העוקבת;

(3)לאדם או לסוגי בני אדם, שהיו חייבים לדווח ולשלם לפי תקנות הניכויים לראשונה בשנת המס, לדחות את הדיווח והתשלום שהיה עליהם להגיש בחודש זוגי, לחודש שלאחריו, אלא אם כן הודיע לפקיד השומה כי סכום המס המשוער שיהיה עליהם לנכות ולשלם יעלה על הסכום האמור בפסקה (1).

(ב)ביטל המנהל את האישור לפי סעיף קטן (א) ידווח הנישום לפקיד השומה וישלם לו את המסים החל בחודש שלאחר ביטול האישור, לפי תקנות הניכויים.

תחולת תקנות אלה משנת המס 1990.