סעיף 11ד לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס״א–2000, השגה.

(א)בפרק זה –

”דרישה“ – תנאי או מסמך שדרשו רשות הרישוי או נותן אישור לפי החוק, למעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק;

”השגה“ – לפי סעיף 7ג5 לחוק על דרישה או על סירוב לתת רישיון, היתר זמני או היתר מזורז;

”משיג“ – מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע מדרישה או מסירוב לתת רישיון או היתר כאמור.

(ב)השגה תוגש בשני עותקים לגורם מוסמך ארצי, אשר הדרישה או ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה נקבעה מטעמו או לקיום מטרה שהוא מופקד עליה לפי סעיף 1 לחוק; המשיג יגיש עותק מן ההשגה לרשות הרישוי; המשיג יגיש עותק מן ההשגה לגורם מוסמך ארצי אחר, אם יש בה טענה לאי־התאמה עם דרישה שנקבעה מטעמו או לקיום מטרה שהוא מופקד עליה.

(ג)ההשגה בצירוף אישור על תשלום אגרה תוגש, בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה או ההחלטה שעליה הוגשה ההשגה, לפי טופס 9 שבתוספת, ואולם רשאי גורם מוסמך ארצי, בהחלטה מנומקת בנסיבות מיוחדות, להאריך את המועד להגשת השגה ובלבד שלא יעלה על 15 ימים נוספים; משיג המעוניין בהארכת המועד להגשת השגה, יצרף להשגה בקשה מנומקת בעניין זה; בהשגה יפורטו הגורם שהוגשה לו ההשגה, הדרישה או ההחלטה נושא ההשגה, מועד קבלתה, העילות להשגה והצעות המשיג שיהוו חלופה לדרישה, אם יש כאלה; לכל עותק של ההשגה יצורפו הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או הבקשה לקבלתם, הדרישה או ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה וכל מסמך נוסף הנוגע לעניין; משיג המעוניין בהתליית תוקפה של הדרישה או ההחלטה עד להחלטה בהשגה, יצרף להשגה בקשה מנומקת בעניין זה.

(ד)גורם מוסמך ארצי יכריע בהשגה ויעביר את החלטתו המנומקת בכתב למשיג ולרשות הרישוי, בתוך 30 ימים ממועד הגשת ההשגה עם כל מצורפיה למשרדו; ואולם הוא רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את המועד למתן החלטתו בהשגה, ובלבד שמשך ההארכה לא יעלה על 60 ימים ממועד הגשת ההשגה.

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (ד), מצא גורם מוסמך ארצי שההשגה הוגשה על אופן היישום של דרישה שנקבעה במפרט האחיד או בחיקוק, הנוגעת לעסק שלגביו הוגשה ההשגה בלבד, ואינה מעוררת שאלה לעניין פרשנות הדרישה, רשאי הוא להעביר את ההשגה להכרעתו של גורם בכיר בתחום המחוז שבו מצוי העסק (להלן – גורם מחוזי), ובלבד שאותו גורם לא קיבל את ההחלטה שעליה הוגשה ההשגה; הגורם המחוזי יעביר את החלטתו המנומקת בכתב למשיג, בתוך 30 ימים ממועד הגשת ההשגה למשרד הגורם המוסמך הארצי, אלא אם כן הוארכה התקופה לפי תקנת משנה (ד); הגורם המחוזי יעביר עותק מן ההחלטה לגורם המוסמך הארצי ולרשות הרישוי.

(ו)סבר גורם מוסמך ארצי הדן בהשגה, כי היא מצדיקה שינוי במפרט האחיד, יעבירה לנותן האישור והוא יחליט בעניין השינוי האמור כאמור בתקנה 11ב; ואולם אם נדרש שינוי במפרט האחיד כדי לקבל את ההשגה, יהיה הגורם המוסמך הארצי רשאי להאריך את המועד להחלטה בהשגה, ובלבד שמשך ההארכה לא יעלה על 90 ימים; הגורם המוסמך הארצי יודיע למשיג ולרשות הרישוי על הארכת המועד, ויציין בהודעתו כי נבחנת אפשרות לשינוי המפרט האחיד.

(ז)על אף האמור בתקנת משנה (ד), השגה שעניינה טענה לאי־התאמה בין דרישת נותן אישור לדרישת רשות הרישוי, תוכרע על ידי גורם מוסמך ארצי במשרד נותן האישור, לאחר ששמע את טענות רשות הרישוי לגבי העניין שבמחלוקת; בנימוקי החלטתו יתייחס הגורם המוסמך הארצי לטענות רשות הרישוי.

(ח)על אף האמור בתקנת משנה (ד), השגה שעניינה טענה לאי־התאמה בין דרישות נותני אישור שונים, תוכרע בהסכמה בין הגורמים המוסמכים הארציים הנוגעים בעניין; לא הגיעו להסכמה, יפעלו לפי הוראות תקנה 11ב(ג); לצורך כך, הגורם המוסמך הארצי שהוגשה לו ההשגה רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את המועד להחלטה בהשגה, ובלבד שמשך ההארכה לא יעלה על 120 ימים.

(ט)גורם מוסמך ארצי רשאי להתלות את תוקפה של דרישה או החלטה שעליה הוגשה לו השגה, אם המשיג ביקש התליה כאמור והנסיבות מצדיקות זאת; החלטה על התליה תועבר למשיג ולרשות הרישוי, ויפורטו בה נימוקי ההחלטה ותקופת ההתליה.

(י)נותן אישור יפרסם באתר האינטרנט שלו ובפורטל הממשלתי את הגורם שיש להגיש לו השגות, את אופן הגשת ההשגות לפי תקנה זו, את טופס 9 שבתוספת ואת אופן תשלום האגרה בעד השגה, לרבות תשלום באמצעות האינטרנט.