סעיף 1 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תשל״ט–1979, הגדרות.

בתקנות אלה –

”dB(A)‎“ – מפלס הרעש כמשמעותו בהגדרת ”הועדה הבינלאומית לאלקטרוטכניקה“ והמפורטת בפרסומי הועדה האמורה, חוברת מס׳ 123 משנת 1961, אשר העתקים ממנה מופקדים בכל לשכה מחוזית של משרד הבריאות ומשרד הממונה על המחוז;

”אמצעים אקוסטיים“ – אמצעים טכנולוגיים להפחתת רעש, בין אם מותקנים על המכונה ובין אם מותקנים דרך קבע סביבה;

”מפלס שווה ערך“ – מפלס הרעש המשתנה המחושב לפי הנוסחה הבאה:

L_{\mathit{eq}} = 10 \, \mathrm{Log} \left( \tfrac{i}{100} \sum S_i \, 10 \, L_i/^{10} \right)

כאשר L_\mathit{eq} – הוא מפלס שווה הערך ב־dB(A)‎;

\mathrm{Log} – לפי בסיס 10;

L_i – הוא מפלס הרעש המתאים לנקודה המרכזית של הקבוצה i (ב־dB(A)‎);

S_i – השכיחות היחסית שבה מפלס הרעש הוא בגבולות הקבוצה i (באחוזים);

כל הקבוצות הן ברוחב ‎5 dB(A)‎, או פחות;

”רעש הרקע“ – הרעש נובע מכל מקורות הרעש האחרים למעט רעש המכונה הנבדקת;

”מכונה“ – כל אחד מהפריטים הכלולים בתוספת הראשונה;

”שטח פתוח“ – שטח מישורי שלא יהיו בו מכשולים ברדיוס של 18 מטר מגבולות המכונה.