סעיף 7 לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס״ג–2003, תשלום המס.

(א)הנאמן לא יעשה כל עסקה או פעולה במניות, לא יעביר אותן, ימחה אותן, ימשוך אותן, יעקל אותן או ישעבד אותן מרצון ולא ייתן בשלהן ייפוי כוח או כתב העברה, בין אם תוקפם מיידי ובין אם תוקפם בתאריך עתידי, למעט העברה מכוח צוואה או על פי דין, אלא לאחר תשלום המס החל בשל הקצאתן או לאחר שהבטיח את תשלום המס כאמור; הועברו המניות מכוח צוואה או על פי דין, יחולו הוראות סעיף 102 לפקודה והוראות כללים אלה כל יורשיו או נעבריו של העובד, לפי הענין.

(ב)המס ינוכה על ידי הנאמן או המעביד, בהתאם להוראות האלה:

(1)במניה שחל לגביה מסלול רווח הון –

(א)אם הוחזקה המניה בידי הנאמן עד תום התקופה – בשיעור של 25%;

(ב)אם נמכרה המניה לפני תום התקופה, או הועברה לעובד – בהתאם לתקנות ניכוי ממשכורת או לתקנות ניכוי מסוגי שכר, לפי הענין;

(ג)במניה שחלות לגביה הוראות סעיף 102ב(3) לפקודה – כאמור בפסקה משנה (א), ואולם על חלק שווי ההטבה שלפי סעיף 102(ב)(3) לפקודה רואים אותו כהכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה – כאמור בתקנת משנה (ב);

(2)במניה שחל לגביה מסלול הכנסת עבודה – בהתאם לתקנות ניכוי ממשכורת או לתקנות ניכוי מסוגי שכר, לפי הענין; ואולם אם נמכרה המניה לפני תום התקופה, או הועברה לעובד, בניגוד לאמור בתנאי תכנית ההקצאה, ינוכה המס לפי הגבוה מבין אלה:

(א)המס שהיה חל במועד ההקצאה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההקצאה ועד מועד התשלום;

(ב)המס החל במועד מימוש המניה.

(ג)לענין ניכוי המס, מועד העברתו לפקיד השומה ודיווחים לפקיד השומה ולמקבל, יחולו הוראות תקנות ניכוי ממשכורת, תקנות ניכוי מסוגי שכר או תקנות ניכוי מרווח הון, לפי הענין, ויראו את הנאמן ואת המעביד כמעביד, כמשלם או כחייב, כמשמעותם באותן תקנות, לפי הענין.