תקנות2002הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה), התשס״ג–2002, הגדרות ופרשנות.
1. הגדרות ופרשנות
תיקון: תשס״ד, תשס״ו
(א)בתקנות אלה,
”חייב“ – כל המשלם דמי השאלה למשאיל, בין על חשבונו הוא ובין על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף או חבר בורסה, שבאמצעותו משתלמים התמורה או התשלום, והכל במישרין או בעקיפין;
”השיעור המרבי“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)לענין יחיד – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;
(2)לענין חבר־בני־אדם – שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.
(ב)לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת לו בצו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה), התשס״ג–2002.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה), התשס״ג–2002 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.