הנוסח המלא של תקנות מס הכנסה (ניכוי מדמי השאלה), התשס״ג–2002, ב-7 סעיפים.

(א)בתקנות אלה,

”חייב“ – כל המשלם דמי השאלה למשאיל, בין על חשבונו הוא ובין על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף או חבר בורסה, שבאמצעותו משתלמים התמורה או התשלום, והכל במישרין או בעקיפין;

”השיעור המרבי“ – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)לענין יחיד – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;

(2)לענין חבר־בני־אדם – שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה.

(ב)לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות הנודעת לו בצו מס הכנסה (קביעת דמי השאלה כהכנסה), התשס״ג–2002.

חייב המשלם דמי השאלה למשאיל או למי מטעמו ינכה מהם מס בשיעורים כמפורט להלן:

(1)כשהמשאיל הוא יחיד או חבר־בני־אדם – בשיעור המרבי;

(2)(נמחקה);

(3)כשהמשאיל הוא קרן נאמנות חייבת כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה – מס בשיעור של 20%.

חייב המשלם תחליף דיבידנד או תחליף ריבית, בהשאלה מוטבת, למשאיל או למי מטעמו, ינכה מהם מס בשיעורים הקבועים לפי הפקודה, כאילו שולם למשאיל דיבידנד או ריבית, לפי הענין.

(א)שולמו דמי השאלה, תחליף דיבידנד או תחליף ריבית לפי הענין, לשותפים או לאחד מהם, יראו אותם כמשתלמים באופן שווה לכל אחד מהשותפים.

(ב)הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי חלקם היחסי של השותפים בדמי השאלה, בתחליף הדיבידנד או בתחליף הריבית אינו שווה, רשאי הוא להורות, בכתב, מהו שיעור חלקו היחסי של כל שותף.

פקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם הוא סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס על פי השיעורים האמורים בתקנות 2 ו־3.

לענין מועד תשלום המס, דיווח וטפסים, יחולו על המשלם הוראות תקנות 11 עד 15 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך או בעסקה עתידית), התשס״ג–2002.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).