סעיף 1 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006, הגדרות.

בתקנות אלה –

”אירוע גפ״מ“ – דליפה לא מבוקרת של גפ״מ ממיתקן גז, או חשש לדליפה כאמור וכן שריפה של מיתקן הגז או התמוטטות של מבנה על המיתקן;

”אישור התמחות“ – (נמחקה);

”בדיקה“ – בדיקת התאמתה של מערכת גפ״מ לדרישות התקן ת״י 158, או תקן אחר שאישר המנהל, או בדיקת התאמת מערכת גפ״מ לתכניות;

”גפ״מ“ – גז פחמימני מעובה, כהגדרתו בחוק;

”האגף להכשרה“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

”המנהל“ – מי שמונה לפי סעיף 3(ב) לחוק למנהל עניני גז פחמימני מעובה;

”מאגר“ – מכל גפ״מ, מיטלטל או נייח, או כמה מכלים המחוברים ביניהם והמחוברים למערכת גפ״מ;

”מיתקן גפ״מ“ – מיתקן גז לגפ״מ, למעט מכשיר צורך גפ״מ;

”מיתקן גפ״מ מיוחד“ – אחד מאלה:

(1)מיתקן גפ״מ שקיבולו המרבי עולה על 1,500 טון גפ״מ;

(2)מיתקן גפ״מ המשמש להטענת גפ״מ לאונייה או לרכבת או לפריקתו מאונייה או מרכבת;

(3)מיתקן גפ״מ המשמש להולכת גפ״מ במצב נוזלי בין מיתקני אחסון גפ״מ, שאינו בתחום מיתקן גפ״מ אחד;

”מיתקן מילוי“ – אתר שמתבצעת בו פעילות אחסון של גפ״מ בצובר או מילוי גפ״מ במכלים מיטלטלים, וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, לרבות מילוי ופריקת מכליות גפ״מ והולכת גפ״מ בצנרת, והכל שלא לצריכה עצמית;

”מכל נייח“ – כהגדרתו בתקן ישראלי ת״י 158 חלק 1;

”מכל מיטלטל“ – מכל להובלה ואחסנה של גפ״מ, שחל עליו תקן ישראל[י] ת״י 70 או ת״י 844;

”מכלית כביש“ – רכב להובלת גפ״מ בצובר;

”מכשיר צורך גפ״מ“ – כל מכשיר או מכונה שבהם מתבצעת שריפה של גפ״מ או נעשה שימוש בגפ״מ בתהליך ייצור, ובלבד שהגפ״מ אינו משמש כחומר זינה בתהליך ייצור כימי;

”מכשיר צורך גפ״מ לשימוש ביתי“ – מכשיר צורך גפ״מ המיועד לשימוש ביתי ומשמש צרכן גז ביתי;

”מכשיר צורך גפ״מ לשימוש שאינו ביתי“ – מכשיר צורך גפ״מ שאינו מכשיר צורך גפ״מ לשימוש ביתי;

”מערכת גפ״מ“ – צנרת גפ״מ וכל אבזר, לרבות שסתומים, ברזים, וסתים, אמצעי בקרה ואמצעי מדידה, הקשורים למכשירים צורכי גפ״מ, למקור הספקת גפ״מ או למכלי גפ״מ, בין מכלים מיטלטלים ובין נייחים, לצריכה עצמית או שלא לצריכה עצמית;

”מערכת גפ״מ במצב נוזלי“ – חלק ממיתקן גפ״מ שנמצא בלחץ הגז במכל או בלחץ גבוה יותר, ובו גפ״מ במצב נוזלי או אמצעים לאיוד של גפ״מ נוזלי למצב גזי;

”מערכת גפ״מ מרכזית“ – מערכת גפ״מ הקשורה למקור הספקה אחד שבאמצעותה מסופק גז לשני צרכנים או יותר;

”המפקח על משקלות ומידות“ – כמשמעותו בפקודת המשקלות והמידות (להלן – פקודת המשקלות והמידות);

”עבודת גפ״מ“ – עבודת גז בגפ״מ;

”צרכן גז ביתי“ – צרכן גז הרוכש גז לשימוש ביתי;

”קיבול מרבי כולל“ – משקל גפ״מ שניתן לאחסנו במכל, ב־90% מנפחו הכולל, והמחושב לפי מסה סגולית 0.56 ק״ג לליטר;

”רישיון“ – רישיון לעבודת גפ״מ לפי תקנות אלה, לפי הטופס שבתוספת הראשונה;

”תחזוקה“ – בדיקה תקופתית לפי ת״י, תיקון והחלפה של חלקים פגומים או כוונון לצורך פעילותם התקינה של מערכת גפ״מ או מכשיר צורך גפ״מ;

”ת״י“ או ”תקן“ – תקן ישראלי כשמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, אחד מאלה:

(1)תקן ישראלי 158 – ”מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ)“ על חלקיו;

(2)תקן ישראלי 70 – ”מכלים למילוי חוזר לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ“)";

(3)(נמחקה);

(4)תקן ישראלי 844 – מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ);

[במקור הסיפה הייתה חלק מפסקה (3), אך נראה שהכוונה הייתה להשאירה כסיפה של ההגדרה]:

שהופקד לעיון הציבור בספריית מכון התקנים, רח׳ חיים לבנון 42, תל אביב, ובמשרדי אגף הבטיחות, מנהל הגז במשרד התשתיות הלאומיות, רח׳ יפו 234, ירושלים;

”תכנית“ – תכנית ביצוע הנדסית של מיתקן גפ״ם, שהוכנה על ידי מי שמוסמך לכך לפי תקנה 9.