הנוסח המלא של חוק התקנים, תשי״ג–1953, ב-115 סעיפים.

בחוק זה –

”איגוד לשכות המסחר“, ”התאחדות המלאכה והתעשייה“, ”התאחדות התעשיינים בישראל“, ”התאחדות הקבלנים בוני הארץ“, ”לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל“ ו”רשות ההסתדרות לצרכנות“ – כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי סעיף 27;

”האסדרה האירופית המאומצת“ – ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בתוספת החמישית על עדכוניהן לפי סעיף 9א2, המנויים בתוספת האמורה, ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הנספחים (Annex) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף 9א2(ה), לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים באותה תוספת;

”האסדרה האמריקאית המאומצת“ – ההוראות המחייבות החלות ברמה הפדרלית בארצות הברית המנויות בתוספת השמינית על עדכוניהן לפי סעיף 9א8, ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הוראות כל חוק (Act) ותקנות (Code of Federal Regulations – CFR) מכוחו, וכן תקנים אמריקאיים על עדכוניהם, והכול בכפוף לתנאים המנויים באותה תוספת;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא;

”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – כל אחד מאלה:

(1)מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(2)מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”הממונה“, ”הממונה על התקינה“ – כמשמעותו בסעיף 5;

”מצרך“ – מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;

”מפרט“ – תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;

”מכירה“ לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;

”המשרד“ – משרד הכלכלה והתעשייה;

”עוסק“ – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיף 9(א)(1) ו־(א1);

”פקודת היבוא והיצוא“ – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”חוק זה“ לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;

”קרוב“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות);

”שינוי לאומי“ – שינוי בתקן לעומת התקן הבין־לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;

”שינוי לאומי מתחייב“ – שינוי לאומי המנוי בתוספת הראשונה, וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי סעיף 8(ה4);

”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”תיקון מס׳ 19“ – חוק התקנים (תיקון מס׳ 19), התשפ״ד–2024;

”תיקון מס׳ 21“ – חוק התקנים (תיקון מס׳ 21), התשפ״ו–2026;

”תקן אירופי“ – תקן של האיחוד האירופי;

”תקן אירופי מתואם“ – תקן אירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת, חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (Harmonized Standards);

”תקן אמריקאי“ – אחד מאלה:

(1)תקן שהאסדרה האמריקאית המאומצת קובעת כי עמידה בו היא תנאי לעמידה בדרישות האסדרה האמורה (בהגדרה זו – תקן אמריקאי מחייב);

(2)תקן שאינו תקן אמריקאי מחייב, אך עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באסדרה האמריקאית המאומצת, מהווה את הדרך המקובלת להוכחת העמידה בדרישות האסדרה האמורה;

”השר“ – שר הכלכלה והתעשייה.

מכון התקנים הישראלי (בחוק זה – המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

ואלה מוסדות המכון:

(1)יושב ראש המכון וסגנו;

(2)הועד הפועל;

(3)(נמחקה).

(א)השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.

(ב)תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ג)יושב ראש המכון –

(1)יהיה יושב ראש הוועד הפועל;

(2)יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;

(3)יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור בסעיף 4(ב)(1).

(א)לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:

(1)הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“, ”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;

(2)הוא המנהל הכללי של המכון;

(3)הוא עובד המדינה;

(4)הוא עובד המכון;

(5)הוא אינו אזרח ישראלי;

(6)הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;

(7)הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.

(ב)יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;

(2)השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;

(3)השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(4)השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;

(5)התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.

(ג)חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות סימן זה.

(א)הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן – הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו־(7); נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5), לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים בפסקאות (3) ו־(4) של הסעיף האמור כאותו גוף.

(ב)הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.

(ג)תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה – יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.

אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:

(1)לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;

(2)לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;

(3)לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;

(4)לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;

(5)לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;

(6)לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;

(7)למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות סעיף 3ג;

(8)למנות רואה חשבון מבקר למכון;

(9)למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן כאמור בסעיף 11(ב1);

(10)לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;

(11)לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;

(12)לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);

(13)לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים – לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;

(14)להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור בסימן ה׳, ולקבוע את תחום פעולתן;

(15)להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור בסימן ה׳, למעט הוועדה הממנה לפי סעיף 3טז(ה), למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור בסעיף 3ו.

סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.

(א)בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:

(1)יושב ראש המכון;

(2)ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:

(א)הממונה;

(ב)עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;

(ג)עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;

(ד)עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3)שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;

(4)נציג שתמנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ;

(5)שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;

(6)נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;

(7)נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;

(8)שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;

(9)נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.

(ב)נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 3ז ו־3ט, וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.

(ג)המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.

מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור בסעיף 3ו, רשאי למנות לו ממלא מקום.

קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.

חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(א)הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:

(1)יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;

(2)עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;

(3)עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;

(4)שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8), ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים בפסקאות (3) ו־(4) של אותו סעיף כאותו גוף.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.

(ג)לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.

(ד)על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 37(ב) ו־(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק האמור.

(ה)הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.

(ו)קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.

(ז)ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ח)החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.

תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(א)למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.

(א)הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:

(1)המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;

(2)הממונה;

(3)יושבי ראש הוועדות המרכזיות;

(4)נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;

(5)אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים בסעיף 3ו(6) ו־(7);

(6)נציג שימנה איגוד לשכות המסחר;

(7)נציג שתמנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

(ב)על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4), (6) ו־(7) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.

במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים (בסימן זה – ועדות מרכזיות).

ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית (בסימן זה – ועדה טכנית).

(א)הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות (בסימן זה – ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:

(1)שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;

(2)שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);

(3)שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, ”ארגון צרכנים“ – כהגדרתו בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

(4)שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;

(5)שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – עסק זעיר, קטן או בינוני);

(6)שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני;

(7)נציג שתמנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:

(1)החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן בסעיף 12(א)(1) שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 3כא;

(2)החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד –

(א)שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;

(ב)שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.

(ג)ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.

(ד)ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.

(ה)הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה – הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה (בסימן זה – מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור (בסימן זה – ועדות מומחים).

(א)הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.

(ב)ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.

(ג)ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.

(ד)המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.

(א)כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:

(1)איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי סעיף 3טז(א)(1);

(2)בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור בסעיף 3טז(א)(2);

(3)עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.

(ב)לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה –

(1)מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;

(2)מי שהוא עובד או בעל שליטה –

(א)בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;

(ב)בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.

(ג)לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3יח(ד).

(ד)כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים בסעיף 3טז(א)(5) או (6), יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 3יח(ד).

(ה)בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.

(ו) (1)בסעיף זה, ”עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה“ – עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ־300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988.

(2)הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.

(א)ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 3יט, רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש –

(1)מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;

(2)מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.

(א)עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.

(ב)עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות סעיף 3טז(ב)(1).

(ג)נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות סעיף 3טז(ב), יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.

(א)המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.

(ב)המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, ”מקום עבודה נוכחי“ – מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים – העסק כאמור.

(ג)השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.

(א)נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה – הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.

(ב)השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע –

(1)כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;

(2)הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.

(א)הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות בסעיפים 3טז, 3יט, 3כ(א), 3כב, 3כג ו־3כד (בסעיף זה – החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;

(2)ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;

(3)הגופים המנויים בסעיף 3טז(א) יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.

(ב)קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1)רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);

(2)יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.

(ג)הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות בסעיפים 3טז, 3יט, 3כ(א), 3כב, 3כג ו־3כד, כפי שיחליט.

(ד)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.

(א)הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן – התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.

פורסם תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס״ג–2002.

(א1)השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)בתקנון [ייקבעו] הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:

(1)סמכויותיהם של מוסדות המכון;

(2)(נמחקה);

(3)(נמחקה);

(4)(נמחקה);

(4א)הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;

(5)סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;

(6)דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;

(6א)הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;

(7)כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.

(ג)התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.

(ד)לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).

השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה – הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

(א)המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן – תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.

(ב)הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

(א)המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.

פורסמו כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991.

(ב) (1)בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין־לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין־לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.

(2)כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים.

(3)בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.

(ג)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), או לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם בסעיף 13 לחוק התקשורת.

(ד)השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.

פורסמו כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991.

(א)המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם לסעיף 7 (להלן – תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.

(ב)קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם לסעיף 7.

(ג)תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).

(ד)משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.

(ה)זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.

פורסמו כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים), תשל״א–1971.

(א)השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן – תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:

(1)שמירה על בריאות הציבור;

(2)שמירה על בטיחות הציבור;

(5)הגנה על איכות הסביבה;

(4)הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;

(5)הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;

(6)מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן – חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.

(אא)תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.

(ב)בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.

פורסמה הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים (י״פ תשע״ז, 8488).

(ג)תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור בסעיף 9, ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, ”תקופת מעבר“ – תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.

(ד)היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה – השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.

(ה)הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.

(ה1)על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:

(1)הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין־לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור בסעיף 8א, למעט במקרים של ביטול רשמיות;

(2)פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;

(3)(נמחקה);

(4)ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;

(5)הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;

(6)כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.

(ה2)הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:

(1)יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה – הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;

(2)יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;

(3)הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.

(ה3) (1)על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין־לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין־לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה – השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 8(א)(1) עד (6).

(2)לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:

(א)המלצת ועדת האימוץ לפי סעיף 8א;

(ב)רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;

(ג)עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;

(ד)עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;

(ה)כל חומר אחר הדרוש לעניין.

(ה4)סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין־לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.

(ה5) (1)בסעיף קטן זה –

”המועד הקובע“ – ח׳ באב התשע״ו (12 באוגוסט 2016);

”תיקון מס׳ 13“ – חוק התקנים (תיקון מס׳ 13), התשע״ח–2018;

”תקן רשמי קיים“ – תקן רשמי המתבסס על תקן בין־לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין־לאומי.

(2)על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) ובסעיף 8א, תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין־לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13 ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י״א באב התשע״ט (12 באוגוסט 2019).

(3) (א)המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13, לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה – הרשימה):

(1)סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;

(2)סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה – שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי־התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה – דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי.

(ב)לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) – גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.

(ג)השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.

(ד) (1)המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 7, בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13.

(2)על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב־30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.

(4) (א)כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב –

(1)יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו – ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);

(2)רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה – עדכון רשמיות).

(ב)אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:

(1)הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13, הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה – הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;

(2)בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים –

(א)כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין־לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 7;

(ב)כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;

(3)הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

(4)כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);

(5)על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;

(6)לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.

(5)על אף האמור בפסקה (4) –

(א)מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;

(ב)סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:

(1)השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;

(2) (א)הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף;

(ב)התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.

(6)אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

(7)נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.

(ו)(בוטל).

(א)השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:

(1)המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;

(2)השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף 8, אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין־לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות סעיף 8ב (בחוק זה – ועדת האימוץ);

(3)על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:

(א)ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;

(ב)ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;

(ב1)לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;

(ב2)ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;

(ב3)סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי –

(1)אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי סעיף 7, בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;

(2)יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור בסעיף 8(ה3);

(ג)ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;

(4)(בוטלה);

(5)(בוטלה).

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין־לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.

(א)השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי סעיף 8א.

(ב)ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושלושה משקיפים, כמפורט להלן:

(1)הממונה;

(2)נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;

(2)נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;

(3)נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק האמור, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;

(3א)עובד משרד האוצר שמונה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(4)נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;

(5)נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף;

(6)נציג ציבור הקבלנים, לפי המלצת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שישמש כמשקיף.

(ב1)נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.

(ג)לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;

(2)הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;

(3)הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;

”קרוב“ – (נמחקה).

(ד)הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.

(ה)חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (6) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.

(א)המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.

(ב)החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

(ג)לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה –

”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 (להלן – חוק המחשבים);

”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

(א)חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.

(ב)התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.

(ג)על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

(ד)בסעיף זה, ”עניין אישי“ – כהגדרתו בסעיף 8ב(ג)(3).

(א)חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:

(1)הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;

(3)התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי סעיף 8ב(ג)(2);

(4)הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.

(ב)הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2)הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.

קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.

חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(2)חוק העונשין, התשל״ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;

(4)פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(א)חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.

(ב)חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.

(ג)חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.

(ד)שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.

(ה)בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

(א) (1)לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה – דרישות תקינה):

(א)המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;

(ב)המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין־לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט בתוספת השלישית, ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;

(ג)המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי בתוספת הרביעית והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, ”אסדרה זרה“ – לרבות תקן בין־לאומי על עדכוניו;

(ד)המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;

(ה)(החל מיום 22.1.2027): במצרך או בתהליך העבודה מתקיימים כל אלה:

(1)הוא מתאים לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;

(2)המצרך מיוצר בארצות הברית או בישראל, ובלבד שהיבואן או היצרן, לפי העניין, מחזיקים בחשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם אזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לארצות הברית (Israel-United States Free Trade Agreement) לעניין כללי המקור, כנוסחו מזמן לזמן, או במסמך אחר שקבע השר בצו;

ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.

(החל מיום 22.1.2027): ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ה) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, והוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על כל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.

(2) (א)הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא.

(ב)השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).

(3)הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי הפקודה האמורה, ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.

(4)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו –

(א)מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;

(ב)מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.

(5) (א)הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.

(ב)השר רשאי, בצו, להסיר תקנים מהתוספת השלישית, ורשאי הוא, בכפוף להוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, להוסיף, בצו, תקנים לתוספת השלישית.

(ג)השר רשאי, בצו, לקבוע בתוספת הרביעית תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין־לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין־לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:

(1)האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;

(2)לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.

(ד)השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.

(6)הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:

(א)הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984;

(ב)הוא מיועד ליצוא;

(ג)המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת;

(ד)הוא מיועד לשם פעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים אשר מפתחים, מייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, ואינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על מיתקן גז; בפסקת משנה זו –

”מיתקן גז“ – כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020, או בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, לפי העניין;

”פעילות ביטחונית“ – למעט חיבור של מבנה או מיתקן לתשתיות מים וביוב, דלק או גז או לרשת החשמל הארצית;

”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006;

”תעשייה ביטחונית“ – מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.

(7)הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:

(א)דוגמאות;

(ב)מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;

(ג)מצרך המיועד לשימוש עצמי;

(ד)חלקי חילוף לתעשייה.

(א1)נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.

(א2) (1)עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:

(א)נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי־עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);

(ב)נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.

(2)נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).

(3)עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.

(א3) (1)בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.

(2)השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:

(א)פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;

(ב)הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;

(ג)הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.

(3)מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.

(4)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015.

(5)בסעיף קטן זה –

”העברת מצרך“ – למעט –

(1)העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;

(2)העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;

(3)העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;

”עקיבות“ – היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.

(א4)הוראות סעיפים קטנים (א2) ו־(א3) וכן הוראות סעיף 10 יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד).

(החל מיום 22.1.2027): הוראות סעיפים קטנים (א2) ו־(א3) וכן הוראות סעיף 10 יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ה).

(ב)בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.

פורסם צו התקנים (חובת תו תקן), התשמ״ב–1981.

(ג)תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

(בוטל).

(א)אימוץ אסדרה אירופית לפי פרק זה הוא רק לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות סעיף 9(א)(1)(ד) (בחוק זה – המסלול האירופי).

(ב)הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה.

(ג)כללה אסדרה אירופית מאומצת המנויה בחלק ב׳ לתוספת החמישית הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך עבודה, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת בתוספת החמישית; עד תום שנתיים מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יוסיף השר בצו, לחלק ב׳1 לתוספת החמישית, את ההפניה להוראה האמורה, על עדכוניה, בהתאם להוראות סעיף 9א2; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

התקופה הוארכה בשנה (ק״ת תשפ״ו, 686).

(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (ג), הוחלה הוראה מחייבת בישראל מכוח הפניה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), יוסיף השר, בצו, את ההפניה אליה כאמור באותו סעיף קטן, עד תום שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 21 (ביום 22.1.2027).

(ד)הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת.