סעיף 2 לתקנות הרוקחים, בקשה לרשיון וההכשרות הדרושות לכך.

(1)בקשה לרשיון לשמש כרוקח תוגש למנהל.

(2)כל המבקש רשיון חייב להגיש הוכחות המניחות את הדעת כי –

(א)מלאו לו אחת ועשרים שנה;

(ב)הוא בעל תעודה המעידה שעבר בהצלחה את בחינות הבגרות הנערכות בידי משרד החינוך והתרבות או בפיקוחו, או תעודה שמשרד החינוך והתרבות מכיר בה כשווה ערך לה;

(ג) (i)למד רוקחות לפחות שלוש שנים אקדמאיות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שהמנהל מכיר בהם, וקיבל דיפלום ברוקחות שהמנהל מכיר בו; או

(ii)למד רוקחות באוניברסיטה או בבית ספר לרוקחים שחוק הלימודים בהם ברוקחות הוא שתי שנים אקדמיות ושהמנהל מכיר בהם וקיבל דיפלומה ברוקחות שהמנהל מכיר בה, עבד עבודה מעשית במשך חצי שנה לפחות בבית מרקחת של בית חולים בישראל, להנחת דעתו של המנהל, או סיים קורס השתלמות שהכיר בו המנהל לענין תקנה זו, ועמד בבחינה בדיני הרוקחות בישראל בפני מי שהמנהל מינהו לכך;

(iii)הרשות בידי המנהל לוותר על הדרישה בסימן (ii)‏(3) ובמקום זה לדרוש שהמבקש יעבוד עבודה מעשית ברוקחות במדינת ישראל במשך תקופה שיראה לטוב, אך לא יותר משנתיים;

(ד)הוא נתין ישראלי, או שיש לו רשות להישאר בישראל בקביעות.

(3)הבקשה תוגש באמצעות הרופא המחוזי, כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הרופא המחוזי), באזור מגוריו של המבקש, ויצורפו לה שאלון לעובדים מקצועיים בשירותי הרפואה, העתק או צילום מאומת מהתעודות על השכלתו והכשרתו לעסוק ברוקחות וכן תעודה המעידה על אזרחות ישראלית לפי סעיף 15 לחוק האזרחות, התשי״ב–1952, או תעודת משרד הפנים על מעמדו של המבקש בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.