סעיף 6 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין), התש״ף–2020, קיום דיון בעתירת אסיר בלא נוכחותו.

(א)על אף האמור בתקנה 2ב ובתקנה 4 לתקנות עתירות אסירים, בתקופת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה, תחול תקנה 2 לעניין האפשרות לקיים דיון בעתירת אסיר בנוכחות העותר; נדרשה נוכחותו של העותר בדיון ולא התאפשרה לפי התקנה האמורה, לרבות בשל הכרזה על הגבלה מלאה או בשל כך שלא ניתן להביאו לאולם בית משפט הסמוך לבית סוהר, כאמור בתקנה 2(ג), יחולו הוראות אלה:

(1)השתתפותו של העותר בדיון תהיה באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, ואם אין מכשיר טכנולוגי זמין מסוג זה בעת קיום הדיון, והעותר הסכים לכך – באמצעות מכשיר כאמור המאפשר העברת קול בלבד, והכול באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעותר;

(2)הדיון יתקיים בנוכחות באי כוח הצדדים, ואם העותר אינו מיוצג – ימנה לו בית המשפט סניגור;

(3)על דיון כאמור תחול תקנה 2(2) לתקנות שעת חירום (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים), בשינויים המחויבים;

(4)הוראות פסקה (1) יחולו גם על עותר שחלה לגביו חובת בידוד מכוח צו בידוד בית או מכוח צו בידוד בבית חולים ושוהה בבידוד במקום מעצר או בבית סוהר בהתאם להוראת רופא לפי סעיף 2(ג) לצו כאמור.

(ב)תקנה זו תחול, בשינויים המחויבים, גם על דיון בעניין החזקת אסיר בהפרדה, לפי סעיפים 19ה עד 19ז לפקודת בתי הסוהר.

(ג)בסעיף זה, ”תקנות עתירות אסירים“ – תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש״ם–1980.