סעיף 1 לתקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש״ן–1990, ענינים שיידונו בדיין אחד.

בענינים דלהלן ידון בית דין רבני אזורי בדיין אחד:

(1)ענינים שלא על ריב –

(א)קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאשה; הצדדים יחתמו על הבקשה במעמד הדיין או יאשרו את דבר חתימתם בפניו;

(ב)בקשה משותפת לאישור הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973;

(ג)בקשה לאישור צוואה מחיים, שניתן לאשרה לפי דין־תורה;

(ד)בקשה לאישור חלוקת עזבון בהסכמה, שניתן לאשרה לפי דין־תורה;

(ה)הזמנת בעלי דין ועדים וכפיית התייצבות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956;

(ו)הטלת מאסר לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט״ז–1956, ולפי סעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ״ה–1965, בענינים שבית הדין דן בהם בדיין אחד;

(ז)עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בדיין אחד.

(2)צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ –

(א)מקרים בהם הוכח, להנחת דעתו של הדיין, כי קיים צורך דחוף לדון בענין;

(ב)ביטול צו לעיקול נכסים או צו לעיכוב יציאה מהארץ בתנאים שהוסכם עליהם בין הצדדים;

(ג)ביטול צו לעיקול נכסים, שניתן על ידי אותו דיין בשבתו כדיין אחד.

(3)ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד –

(א)ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שידון בדיין אחד ובית הדין אישר שהענין ראוי, לפי דין תורה, להיות נדון בדיין אחד.

(4)ענייני סדר ומינהל –

(א)קביעת מועדים לדיון ודחייתם;

(ב)מינוי אפוטרופוס לדין;

(ג)הוראות בדבר המצאת כתבי בית דין, לרבות תחליף המצאה;

(ד)הוראות בדבר פרסום הודעות והזמנות ופטור מחובת פרסום;

(ה)קביעת סדר הדיון, זימון עדים, סיכומים ומועדים להגשת כתבי בית דין;

(ו)מתן אישורים בקשר לדיון;

(ז)אישור בקשות לעיון בתיק.

(5)עניינים הנדונים במעמד צד אחד –

(א)מתן צווים זמניים בענינים דחופים הנידונים בשלושה, לפני שנקבע להם הרכב, אם הוכח לדיין כי השהיית הדיון עלולה לגרום למבקש הצו נזק שאין לו תקנה או נזק חמור;

(ב)אישור וקיום מסמכים שאינם בבחינת פסק דין.