סעיף 26יח לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, פרק ו׳1 – הוראת שעה.

(א)הוראות פרק זה יחולו על עובד בתקופת בידוד שחלה, כולה או חלקה, בתקופת הוראת השעה, בשינויים אלה:

(1)בסעיף 26ב –

(א)בסעיף קטן (א), ברישה, במקום הקטע החל במילים ”הבידוד, למעט תשלום“ עד המילים ”המגיע לו“ יקראו ”הבידוד (בפרק זה – דמי בידוד)“;

(ב)סעיפים קטנים (א1), (א2) ו־(ב) – לא ייקראו;

(ג)בסעיף קטן (ג)(1), אחרי ”שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד“ יבוא ”החל מיום העבודה השני שבו נעדר העובד כאמור“;

(2)בסעיף 26ט(א)(1), במקום ”יום עבודה מלא אחד“ יקראו ”שני ימי עבודה מלאים“ ובמקום ”בעדו“ יקראו ”בעדם“.

(ב) (1)בסעיף זה, ”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״ב (21 בדצמבר 2021) ועד יום כ״ט בשבט התשפ״ב (31 בינואר 2022).

פורסם צו התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 2006), לפיו תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה הוארכה עד יום 14.2.2022.

(2)שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבועיים.

(3)תשלום בעד דמי בידוד לעובד בשל תקופת בידוד בחודש דצמבר 2021 שלגביה חלות הוראות סעיף זה, ישולם החל מיום י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022).