סעיף 4 לתקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004, כשירות חברי ועדת ההשקעות.

(א)לא יכהן כחבר ועדת ההשקעות ולא ימנה הנאמן אלא יחיד שנתקיימו בו כל אלה:

(1)אין לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו או לתאגיד שהוא בעל שליטה בו במועד המינוי, במהלך הכהונה, או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לנאמן; לענין זה, ”זיקה“ – שליטה, הפקת הנאה, יחסי עבודה, קשרי משפחה, קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל;

(2)אין תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר בועדת ההשקעות ואין בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר בועדת ההשקעות;

(3)הוא לא הורשע בעבירה מהעבירות המפורטות להלן, אלא אם כן חלפו 5 שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע או מהיום שבו סיים לרצות את עונשו, לפי המאוחר; ואלה העבירות:

(א)עבירה לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420 ו־422 עד 428 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

(ב)בבית משפט מחוץ לישראל – בעבירות של שוחד, מרמה, עבירות מנהל בתאגיד, או עבירות של ניצול מידע פנים;

(4)הוא אינו פסול דין, מי שמונה לו אפוטרופוס, או מי שהוכרז כפושט רגל;

(ב)נאמן יכול לכהן כחבר בועדת ההשקעות גם אם אינו יחיד ואזי לא יחולו עליו הוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2), ובלבד שתפקידיו האחרים קשורים לכהונתו כנאמן.