סעיף 5 לתקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004, הגבלות על דרכי ההשקעה.

(א)ועדת ההשקעות תבחר את דרכי ההשקעה של הכספים העודפים (בתקנה זו – תיק השקעות); בבחירתם יפעלו חברי ועדת ההשקעות כאילו היו הם הנאמנים של ההקדש הציבורי.

(ב)בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), ועדת ההשקעות –

(1)תקפיד על פיזור הולם בין הנכסים בתיק ההשקעות בכפוף לאמור בפסקאות (2) ו־(4);

(2)תקבע כי ההשקעה בתאגיד אחד, בפיקדונות, בתכניות חיסכון וכן בניירות ערך שהנפיק התאגיד, לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות;

(3)לא תבחר דרכי השקעה שיביאו לשליטה של ההקדש הציבורי או נאמני ההקדש הציבורי בתאגיד מסוים או להפיכתם בעלי ענין בו;

(4)נוסף על השקעה כמפורט בתקנה 2(ג)(1), רשאית ועדת ההשקעות לבחור השקעה בניירות ערך, במגבלות המפורטות להלן:

(א)השקעה באיגרות חוב סחירות שאינן להמרה מדורגות בדירוג BBB־או A-3 לפחות;

(ב)השקעה במניות סחירות, באיגרות חוב סחירות בדירוג נמוך מהאמור בפסקת משנה (א) או בכתבי אופציה, ובלבד שההשקעה הכוללה בהם לא תעלה על 20% מן השווי הכספי של תיק ההשקעות וההשקעה בכתבי אופציה לא תעלה על 10% מן השווי כאמור;

(ג)השקעה בקרנות נאמנות שדרכי ההשקעה שלהן אינן חורגות מן האמור בתקנות אלה.

(ג)בתקנה זו –

”כתב אופציה“ – נייר ערך המקנה לבעליו זכות לרכוש מניות או איגרות חוב סחירות שהוציא מנפיק תמורת תוספת מימוש במחיר או בתנאים הקבועים בנייר הערך;

”שליטה“ ו”בעל ענין“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.