דילוג לתוכן הראשי

פקודה

סעיף 14 לפקודת האריסים (הגנה), מה הדין כשאריס חוקי הוא אריס־משנה.

14. מה הדין כשאריס חוקי הוא אריס־משנה

(1)כשבעל קרקע ראשון מקבל נגד בעליו של אריס חוקי (בסעיף זה יקרא ”בעל קרקע אחרון“) פסק דין של חזקה או צו נישול בשל אי תשלום דמי אריסות או בשל כל סבה אחרת בקשר עם קרקע הכלולה במשק, תסתיימנה זכויותיו של הבעל האחרון, כאילו הוצא לפועל הפס״ד של חזקה או צו הנישול.

(2)אין להוציא לפועל פסק דין או צו כנ״ל נגד אריס חוקי ואריסותו במשק לא תהא נפגעת אלא בזאת שהבעל הראשון יהיה לבעליו של האריס החוקי ויוכל לגבות את כל דמי האריסות המגיעים מאת האריס החוקי לבעל האחרון, כאילו היו דמי אריסות אלה מגיעים מלכתחילה לבעל הקרקע הראשון, ולמן תאריך פסק הדין או הצו יהא בעל הקרקע הראשון זכאי לגבות את דמי האריסות מאת האריס החוקי.

(3)גבה בעל הקרקע הראשון מאת האריס החוקי דמי אריסות בעד תקופה שקדמה לימי היותו לבעליו של האריס החוקי, יהא חייב ליתן דין וחשבון על כך לבעל הקרקע האחרון.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨פקודת האריסים (הגנה)⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר