Skip to main content

Ordinance

Section 14 of פקודת האריסים (הגנה), מה הדין כשאריס חוקי הוא אריס־משנה.

14. מה הדין כשאריס חוקי הוא אריס־משנה

(1)כשבעל קרקע ראשון מקבל נגד בעליו של אריס חוקי (בסעיף זה יקרא ”בעל קרקע אחרון“) פסק דין של חזקה או צו נישול בשל אי תשלום דמי אריסות או בשל כל סבה אחרת בקשר עם קרקע הכלולה במשק, תסתיימנה זכויותיו של הבעל האחרון, כאילו הוצא לפועל הפס״ד של חזקה או צו הנישול.

(2)אין להוציא לפועל פסק דין או צו כנ״ל נגד אריס חוקי ואריסותו במשק לא תהא נפגעת אלא בזאת שהבעל הראשון יהיה לבעליו של האריס החוקי ויוכל לגבות את כל דמי האריסות המגיעים מאת האריס החוקי לבעל האחרון, כאילו היו דמי אריסות אלה מגיעים מלכתחילה לבעל הקרקע הראשון, ולמן תאריך פסק הדין או הצו יהא בעל הקרקע הראשון זכאי לגבות את דמי האריסות מאת האריס החוקי.

(3)גבה בעל הקרקע הראשון מאת האריס החוקי דמי אריסות בעד תקופה שקדמה לימי היותו לבעליו של האריס החוקי, יהא חייב ליתן דין וחשבון על כך לבעל הקרקע האחרון.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת האריסים (הגנה)⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring