סעיף 115ד לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, מערכת הגברת ראות.

(א)על אף האמור בתקנה 115, רשאי טייס להפעיל כלי טיס מתחת לגובה המזערי להנמכה או להמשיך בגישה מתחת לגובה ההחלטה ולנחות, גם בלא שימוש בתהליכי גישת מכשירים לפי קטגוריות II או III, אם התקיימו כל אלה:

(1)כלי הטיס מצויד והטייס עושה שימוש במערכת הגברת ראות (EVS – Enhanced Vision System) אשר התצוגה שלה מתאימה לתמרון כלי הטיס, המאושרת על ידי המנהל, או, בכלי טיס זר –

(א)המופעל בתובלה אווירית מסחרית – שמדינת המפעיל אישרה;

(ב)המופעל בהפעלה כללית – שמדינת הרישום אישרה;

(2)כלי הטיס נמצא בכל עת במקום המאפשר לו להנמיך לנחיתה על המסלול המיועד תוך תמרון ובשיעורי הנמכה רגילים, ולגבי כלי טיס המופעלים לפי הפרק השנים עשר או הפרק השלושה עשר, לגעת במסלול בתחום אזור הנגיעה (Touch Down Zone) על המסלול האמור;

(3)הטייס המבצע את ההנמכה מצא כי ראות הטיסה המתאפשרת באמצעות שימוש במערכת הגברת הראות אינה פחותה מהראות המזערית שנקבעה בתהליך גישת המכשירים שבשימוש;

(4)הטייס המבצע את ההנמכה יראה ויזהה בבירור באמצעות מערכת הגברת הראות את מערכת תאורת הגישה, או את העזרים החזותיים המשתייכים למסלול המיועד, כמפורט להלן:

(א)מפתן המסלול, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות:

(1)התחלת משטח הנחיתה של המסלול;

(2)תאורת המפתן;

(3)תאורת הזיהוי של קצה המסלול;

(ב)אזור הנגיעה, המזוהה באמצעות אחד מאלה לפחות:

(1)משטח הנחיתה באזור הנגיעה;

(2)תאורת משטח הנגיעה;

(3)סימוני משטח הנגיעה;

(4)תאורת המסלול;

(5)הטייס הוסמך לעשות שימוש במערכת הגברת ראות, כמפורט להלן:

(א)בהפעלה לפי הפרק השנים עשר או השלושה עשר – לפי תכנית האימונים של המפעיל האווירי;

(ב)בכל הפעלה אחרת – בהתאם לפי הוראות לשמירה על כשירות כמפורט בתקנות הרישיונות;

(6)אם כלי הטיס מופעל בתובלה אווירית מסחרית – המפעיל האווירי הורשה לכך במפרטי ההפעלה שלו.

(ב)הטייס המבצע את ההנמכה לא ינמיך מתחת לגובה של 100 רגל מעל אזור הנגיעה של המסלול המיועד, אלא אם כן ראות הטיסה הקיימת מאפשרת לו לראות בבירור ולזהות, בלא שימוש במערכת הגברת הראות את אחד מאלה:

(1)סימוני מפתן המסלול או תאורת מפתן המסלול;

(2)סימוני אזור הנגיעה או תאורת אזור הנגיעה.

(ג)בתקנה זו, ”מערכת הגברת ראות“ – מערכת מוטסת בעלת היכולות המפורטות בתקנת פ.א.ר. ‎91.175(m)‎.