תקנות1981הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 298 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־19 נוסעים.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר / סימן ג׳: כלי טיס וציוד
298. דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־19 נוסעים
תיקון: תשע״ד
(א)לא יפעיל אדם כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של יותר מ־19 מושבים, אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד החרום המפורט להלן:
(1)(נמחקה);
(2)גרזן פריצה הנמצא בהשג יד הצוות אך לא בהשג ידי הנוסעים בשעת טיסה;
(3)סימונים הנראים על ידי כל הנוסעים והדיילים בכלי הטיס, המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש לחגור חגורות בטיחות. הסימונים יתוכננו כך שאנשי הצוות יהיו מסוגלים להדליקם ולכבותם. יש להדליקם בכל עת המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שנראה כדרוש על ידי הטייס המפקד;
(4)במקרה של מטוסים, ציוד חרום נוסף כאמור בתקנה 121.310 ל־פ.א.ר.
(ב)כל פריט של הציוד יבדק באורח סדיר כקבוע במפרטי ההפעלה, כדי להבטיח את אפשרות השימוש בו בכל עת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.