Skip to main content

Regulations1981

Section 298 of תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־19 נוסעים.

This section is in פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר / סימן ג׳: כלי טיס וציוד

298. דרישות ציוד חרום לכלי טיס של יותר מ־19 נוסעים

תיקון: תשע״ד

(א)לא יפעיל אדם כלי טיס, שתצורת מושבי הנוסעים המורשית שלו, למעט כל מושב טייס, היא של יותר מ־19 מושבים, אלא אם מצוי בכלי הטיס ציוד החרום המפורט להלן:

(1)(נמחקה);

(2)גרזן פריצה הנמצא בהשג יד הצוות אך לא בהשג ידי הנוסעים בשעת טיסה;

(3)סימונים הנראים על ידי כל הנוסעים והדיילים בכלי הטיס, המודיעים להם מתי העישון אסור ומתי יש לחגור חגורות בטיחות. הסימונים יתוכננו כך שאנשי הצוות יהיו מסוגלים להדליקם ולכבותם. יש להדליקם בכל עת המראה ונחיתה ובכל מקרה אחר שנראה כדרוש על ידי הטייס המפקד;

(4)במקרה של מטוסים, ציוד חרום נוסף כאמור בתקנה 121.310 ל־פ.א.ר.

(ב)כל פריט של הציוד יבדק באורח סדיר כקבוע במפרטי ההפעלה, כדי להבטיח את אפשרות השימוש בו בכל עת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring