תקנות1981הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 311 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, תנאים לאי־תחולת תקנה 310(2).
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שנים־עשר: הפעלת מוניות־אויר / סימן ד׳: מגבלות הפעלה ודרישות מזג אויר
311. תנאים לאי־תחולת תקנה 310(2)
פסקה (2) לתקנה 310 לא תחול אם נקבע בפמ״ת, לשדה התעופה הראשון המיועד לנחיתה, תהליך גישת מכשירים סטנדרטי, ודו״חות ותחזיות מזג האויר מורים כי במשך שעה לפני הזמן המשוער של הגעת כלי הטיס לאותו שדה תעופה ובמשך שעה לאחר מכן –
(1)תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל ה־MDA של גישת ההקפה הנמוכה ביותר; או
(2)אם הקפת גישת מכשירים אינה מאושרת לשדה התעופה, תקרת העננים תהיה לפחות 1,500 רגל מעל למינימה הנמוכה ביותר שנקבעה או 2,000 רגל מעל פני שדה התעופה, לפי הגבוה שביניהם; וכן
(3)הראות החזויה לאותו שדה תעופה היא לפחות 5 ק״מ, או 3 ק״מ יותר ממינימות הראות הנמוכות ביותר הישימות, לפי הגבוה שביניהם, לגבי תהליך גישת המכשירים שיש להשתמש בו בשדה התעופה המיועד.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.