סעיף 529 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981, כללי גובה טיסה.

(א) (1)בנוסף לאמור בתקנות 93, 99 ו־102 או בכללים מתאימים מחוץ לישראל, לא יפעיל אדם מטוס מתחת לגבהים המזעריים הקבועים בתקנות משנה (ב) ו־(ג), פרט לנדרש לצורך המראה או נחיתה, אלא אם כן קבע המנהל גבהים מזעריים אחרים בהתחשב באופי פני הקרקע, באיכות ובכמות של השירותים המטאורולוגיים, במתקני הניווט הקיימים ובתנאי טיסה אחרים, לגבי כל נתיב או חלק של נתיב, אם מצא שנדרשים גבהים אחרים לביצועה של הטיסה בבטיחות;

(2)מחוץ לישראל יחולו הגבהים המזעריים הקבועים בתקנה זו, אלא אם כן קבעו מחזיק הרשיון במפרטי ההפעלה או מדינת החוץ שמעליה מופעל המטוס, גבהים מזערים גבוהים יותר.

(ב)לא יפעיל מחזיק רישיון מטוס לפי כטר״מ ביום, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מכל פני הקרקע או במרחק שיפחת מ־350 מטרים מכל הר, גבעה או מכשול.

(ג)לא יפעיל אדם מטוס לפי כטר״מ בלילה ולפי כט״מ, בגובה שיפחת מ־1,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר ובאזורי הרים בגובה שיפחת מ־2,000 רגל מעל למכשול הגבוה ביותר, בתחומי מרחק אופקי של 8 ק״מ ממרכזו של הנתיב המיועד; אדם המפעיל מטוס לפי כטר״מ בלילה באזורי ההרים, רשאי להפעילו בנתיב מואר מאושר בגובה מזערי של 1,000 רגל מעל מכשול כאמור.