תקנות1968הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 29 לתקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968, ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק רביעי: ערובה לכושר פרעון
29. ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט
החלטה של בית משפט באחת המדינות בעלות האמנה המחייבת תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, בתשלום הוצאות משפט, תיעשה בת ביצוע בישראל על־ידי הרשות השיפוטית המוסמכת אם נתקיימו תנאים אלה:
(1)הוגשה בקשה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים לעשות את ההחלטה בת־ביצוע;
(2)לבקשה צורפו מסמכים אלה:
(א)העתק ההחלטה מאומת על ידי רשות מוסמכת של המדינה המבקשת;
(ב)אישור מאת רשות מוסמכת של המדינה המבקשת שההחלטה היא סופית וכן אישור מאת בעל התפקיד הגבוה ביותר בניהול הענינים המשפטיים של המדינה המבקשת הקובע שהרשות שאישרה את סופיות ההחלטה היתה מוסמכת לכך;
(ג)תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקת משנה (ב) לעברית או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;
(ד)התרגומים האמורים בפסקת משנה (ג) יהיו מאומתים על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שמוסמך לאמת תרגומים בישראל.
(3)על אף האמור בפסקה (2)(ב) אפשר להוכיח שההחלטה היא סופית על ידי הגשת מסמך שאומת כדין בהתאם לפקודת העדות, ומקום שקיים הסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת, או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.