Skip to main content

Regulations1968

Section 29 of תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968, ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט.

This section is in פרק רביעי: ערובה לכושר פרעון

29. ביצוע החלטת חיוב בהוצאות משפט

החלטה של בית משפט באחת המדינות בעלות האמנה המחייבת תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, בתשלום הוצאות משפט, תיעשה בת ביצוע בישראל על־ידי הרשות השיפוטית המוסמכת אם נתקיימו תנאים אלה:

(1)הוגשה בקשה דרך הצינורות הדיפלומטיים או הקונסולריים לעשות את ההחלטה בת־ביצוע;

(2)לבקשה צורפו מסמכים אלה:

(א)העתק ההחלטה מאומת על ידי רשות מוסמכת של המדינה המבקשת;

(ב)אישור מאת רשות מוסמכת של המדינה המבקשת שההחלטה היא סופית וכן אישור מאת בעל התפקיד הגבוה ביותר בניהול הענינים המשפטיים של המדינה המבקשת הקובע שהרשות שאישרה את סופיות ההחלטה היתה מוסמכת לכך;

(ג)תרגומים של הפסק שבהחלטת בית המשפט ושל המסמכים האמורים בפסקת משנה (ב) לעברית או לשפה אחרת שהוסכם עליה בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת לענין עשיית החלטות בית המשפט לבנות־ביצוע לפי האמנה;

(ד)התרגומים האמורים בפסקת משנה (ג) יהיו מאומתים על ידי הרשות המבקשת או על ידי מי שמוסמך לאמת תרגומים בישראל.

(3)על אף האמור בפסקה (2)(ב) אפשר להוכיח שההחלטה היא סופית על ידי הגשת מסמך שאומת כדין בהתאם לפקודת העדות, ומקום שקיים הסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת הקובע שהאישור יינתן בדרך אחרת, או הפוטר אותה מאישור, ינהגו לפי ההסכם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ״ט–1968⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring