תקנות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 12א לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, תשלום דמי ביטוח מפנסיה.
12א. תשלום דמי ביטוח מפנסיה
תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ט
(א)מבוטח לפי פרק י״א לחוק, למעט מבוטח ברשות, שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 באשה, ויש לו הכנסה מפנסיה, חייב בתשלום דמי ביטוח מהפנסיה המשתלמת לו בעד החודש שקדם למועד תשלום דמי הביטוח; דמי הביטוח יהיו בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית הפנסיה, או מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה בפרט 3 של לוח י״א לחוק מחולק ב־12, לפי הסכום הגבוה יותר, ובלבד שלא תובא בחשבון הכנסה העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ב)המשלם פנסיה ינכה במקור את דמי הביטוח מהפנסיה, לפי תקנת משנה (א).
(ג)מועד תשלום דמי הביטוח לפי תקנה זו, יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק.
(ד)במועדים האמורים להלן ידווח משלם הפנסיה למוסד את שמותיהם של המבוטחים שבעדם שולמו דמי ביטוח ויפרט את פרטי זהותם, על גבי טופס שהמוסד קבע לכך:
15 באפריל – בעד החדשים ינואר, פברואר ומרס;
15 ביולי – בעד החדשים אפריל, מאי ויוני;
15 באוקטובר – בעד החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר;
15 בינואר – בעד החדשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.
(ה)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד עצמאי – ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א) לאחר שהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו־(8) לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו כעובד עצמאי מהמקורות האמורים באותה שנת מס לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לעובד עצמאי, בפרט 2 בלוח י״א לחוק.
(ו)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שהוא גם עובד ישולמו בעדו דמי הביטוח מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו מהעבודה בחודש שבעדו משתלמים דמי הביטוח, לבין ההכנסה המרבית לחודש שנקבעה לגבי עובד שכיר כאמור בפרט 1 בלוח י״א לחוק.
(ז)מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח מהכנסתו מפנסיה בהתאם לתקנת משנה (א), לאחר שהכנסתו האחרת מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה הובאה בחשבון, ובלבד שלא תובא בחשבון לענין זה הכנסה מפנסיה העולה על ההפרש שבין הכנסתו האחרת כאמור באותה שנת מס, לבין ההכנסה המרבית לשנה שנקבעה לגבי מבוטח אחר בפרט 4 בלוח י״א לחוק.
(ח)בתקנות אלה, ”פנסיה“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.
לענין זה, ”עובד“ – לרבות כל מי ששכרו או קיצבת הפרישה שלו נקבעו בחוק או על פיו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.