תקנות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא־תשלום.
6. שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא־תשלום
תיקון: תשל״ד־2, תשל״ז־2, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ט
(א)עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף 353 לחוק, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.
(ב)שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 3, 5, 6, 8, 9 ו־10 של לוח י׳ לחוק, לפי ההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י״א לחוק.
(ג)המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.
(ד)הוראות סעיף 342(ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.