Regulations1971The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא־תשלום.
6. שיעור דמי הביטוח שישלם מעביד לגבי עובד בחופשה ללא־תשלום
תיקון: תשל״ד־2, תשל״ז־2, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ט
(א)עובד הנמצא בהסכמת המעביד בחופשה ללא תשלום לפחות חודש קלנדרי ובאותו זמן אינו עובד אצל מעביד אחר ואינו עובד עצמאי – חייב המעביד בתשלום דמי ביטוח במועדי התשלום כאמור בסעיף 353 לחוק, בעד תקופה שלא תעלה על שני חדשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה כאמור.
(ב)שיעור דמי הביטוח הוא כנקוב בפרטים 1, 3, 5, 6, 8, 9 ו־10 של לוח י׳ לחוק, לפי ההכנסה המזערית שלפי פרט 1 של לוח י״א לחוק.
(ג)המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד, את דמי הביטוח ששילם כאמור.
(ד)הוראות סעיף 342(ג) לחוק לא יחולו לגבי מעביד, החייב בתשלום דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (א).
The text on this page is adapted from the entry תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.