תקנות1971הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית.
8. דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית
תיקון: תשל״ח־3, תשל״ט, תש״ם, תשמ״ב־3, תשמ״ו, תשמ״ז־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט
(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה סעיף 340א לחוק.)
(א)בתקנה זו, ”מינימום ליום“ – המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.
(ב) (1)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית, המבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(2)מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(ג)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.
(ד)(בוטלה).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.