Skip to main content

Regulations1971

Section 8 of תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971, דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית.

8. דרכי חישוב דמי ביטוח לעובד במשק בית

תיקון: תשל״ח־3, תשל״ט, תש״ם, תשמ״ב־3, תשמ״ו, תשמ״ז־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט

(לגבי שנת 2025 ואילך, ראה סעיף 340א לחוק.)

(א)בתקנה זו, ”מינימום ליום“ – המינימום ליום כמשמעותו בתקנה 7.

(ב) (1)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית, המבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת תשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם בשיעור 6.25% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

(2)מעביד יהיה רשאי לנכות משכרו של העובד 1% מהשכר ששילם לו או מהמינימום ליום, כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

(ג)דמי הביטוח שישלם מעביד בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי פרק י״א לחוק, לתקופת התשלום כאמור בתקנה 1ב לתקנות הגביה, הם 2.0% מהשכר ששילם לו המעביד או מהמינימום ליום כפול מספר ימי העבודה בתקופת התשלום, לפי הגבוה יותר.

(ד)(בוטלה).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring