סעיף 21 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, הוראות לענין ניכוי ריבית במקרים מיוחדים.

(א)נישום זכאי שהיו לו הוצאות ריבית על הון ששימש לרכישת נכס הון מוגן המיועד לשמש בייצור ההכנסה, יהיה רשאי לנכות מהכנסתו, על אף האמור בסעיף 17(1) לפקודה, גם את הוצאות הריבית המתייחסות לתקופה שלפני תחילת השימוש בנכס בייצור ההכנסה ואם היו לו הוצאות ריבית שנזקפו על פי סעיף 18(ד) לפקודה לנכס מוגן תותר הריבית בניכוי, ובלבד שסכום ריבית כלשהי שיותר בניכוי על פי סעיף קטן זה לא יעלה על סכום שהובא בחשבון לענין חישוב הגריעה מההון העצמי או מערכו כנכס מוגן, כפול בשיעור עליית המדד מתחילת שנת המס או מתחילת חודש הגריעה, לפי המאוחר, ועד תחילת חודש השימוש בנכס או תום שנת המס, לפי המוקדם; הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק.

(ב)נישום זכאי שכלל בהון העצמי שלו או בתוספת להון העצמי פריטים הנושאים ריבית לא יהא זכאי לנכות מהכנסתו את הריבית עליהם.

(ג)הפטור לגבי ריבית על פקדון במטבע ישראלי על פי תקנות מס הכנסה (פטור ממס על פקדון במטבע ישראלי בתאגיד בנקאי), התשמ״ב–1982, לא יחול על נישום זכאי שרשם את הפקדון בספרי העסק שלו.