סעיף 5 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, הדין לענין תיסוף ההון.

(א)נישום זכאי שהיה לו בשנת מס פלונית תיסוף הון, יחולו לגביו הוראות אלה:

(1)יתרת הסכום המוסף שלא קוזזה על פי סעיפים 3(ד) ו־8(ב), ובנישום שהוא יחיד גם על פי סעיף 6, תקוזז כנגד הסכומים שלהלן לפי סדר רישומם:

(א)הפסדים משנים קודמות הניתנים לקיזוז על פי הפקודה, כשהם מתואמים על פי סעיף 7;

(ב)הוצאות מימון;

(ג)הניכוי בשל פחת על פי סעיף 4;

(ד)הסכומים האינפלציוניים לפי חלק ה׳ לפקודה או לפי פרק חמישי לחוק מס שבח והסכום האינפלציוני על־פי סעיף 8 – שיראו אותם, עד גובה הסכום שיקוזז, כריווח הון ריאלי, או כשבח ריאלי לפי הענין; הוראה זו לא תחול על מכירת נכס הון שיום הרכישה שלו לענין חישוב המס החל עליה הוא לפני שנת המס 1961;

(ה)יתרת הפסדים הניתנים לקיזוז שנוצרו בשנת המס לאחר הקיזוז כאמור בפסקאות משנה (ב) עד (ד);

(2)היתרה לאחר קיזוזים כאמור בפסקה (1) עד לגובה סכום הכנסה פטורה מנכסים מוגנים, תחוייב במס, כאילו היתה הכנסה מעסק, בין שההכנסה הפטורה דווחה בעת המימוש ובין שהיא מדווחת על בסיס צבירה;

(3)היתה לנישום יתרת סכום מוסף לאחר הקיזוז על פי פסקאות (1) ו־(2), רשאי הוא להוסיפה, כולה או חלקה, להכנסתו החייבת, ויראו סכום שהוסף כאמור כהכנסה מעסק.

(ב)הסכום המוסף, כולו או חלקו, שלא הוסף להכנסה ולא קוזז כאמור בסעיף קטן (א), יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו כשהוא מתואם לפי שיעור עליית המדד בשנה שאליה הועבר (להלן – הסכום המוסף המועבר) ויחולו לגביו ההוראות שלהלן:

(1)היתה לנישום שחיקת הון עצמי, בשנה שאליה הועבר הסכום המוסף המועבר, יופחת מהסכום המוסף המועבר הניכוי לשמירת ההון ואם נותרה יתרת סכום מוסף שלא קוזזה היא תיחשב כסכום המוסף המועבר ויחולו לגביה הוראות פסקת משנה (2), והסכום המוסף לענין הפסקה האמורה ייחשב כאפס;

(2)היה לנישום תיסוף הון, בשנה שאליה הועבר הסכום המוסף, יקוזז תחילה הסכום המוסף כאמור בסעיף קטן (א), ולאחריו הסכום המוסף המועבר, ואם נותרה יתרת סכום מוסף מועבר שלא קוזזה יהא דינה כך:

(א)קוזז חלק מהסכום המוסף המועבר בשיעור של פחות משליש ממנו – יראו את הסכום בגובה הסכום המשלים את החלק שקוזז עד לשליש מהסכום המוסף המועבר, כהכנסה מעסק;

(ב)לא קוזז סכום מוסף מועבר, יראו שליש ממנו כהכנסה מעסק;

(ג)על אף האמור בפסקת משנה (ב), לגבי נישום שבמשך שלוש שנים רצופות לא ניתן לו בכל אחת מהשנים לקזז את מלוא הסכום המוסף שנוצר באותה שנה, יראו בשנה השלישית את כל הסכום המוסף המועבר לאותה שנת מס, כהכנסה מעסק;

(ד)הוראות פסקאות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו לגבי נישום שהוא בעל בנין בשלבי הקמתו כשהבנין מיועד לשמש כבית מלון ואין לנישום הכנסה מעסק ולא הכנסה לפי סעיף 20 מניירות ערך שאינם איגרות חוב או תעודות השתתפות בקרנות להשקעות משותפות בנאמנות כאמור בסעיף 3(ב)(5); לענין זה, ”בית מלון“ – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי מלון), התשכ״ז–1967, שהנישום קיבל לגביו אישור כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), התשכ״ז–1967.

(ג)יתרת סכום מוסף מועבר שלאחר הקיזוז והפיכת חלק ממנו להכנסה מעסק, על פי סעיף זה, תועבר לשנים הבאות בזו אחר זו כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד בשנת המס שאליה הועברה, ויראוה לענין סעיף קטן (ב) כסכום מוסף מועבר.

(ד)חברה שאילולא היתה לה הכנסה כאמור בפסקאות משנה (א), (ב) ו־(ד) של סעיף קטן (ב)(2) היתה בגדר חברה תעשייתית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה, תמשיך להיות בגדר חברה תעשייתית, וחברה כאמור בסעיף 49 לחוק האמור שהיתה זכאית להטבות על פיו תמשיך להיות זכאית להטבות, גם כשיש לה הכנסה כאמור.