הנוסח המלא של תקנות שירות התעסוקה (ערובה), התש״ע–2010, ב-10 סעיפים.

בתקנות אלה –

”היתר“ – היתר לתיווך בין־ארצי כמשמעותו בסעיף 65 לחוק;

”ועדה מייעצת“ – הוועדה שהוקמה לפי תקנה 5;

”ערובה“ – ערבות בנקאית או ערבות של מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, שנתנה לשכה פרטית לטובת המדינה, בתנאים ולפי נוסח שאישר השר.

(א)לא יינתן ללשכה פרטית היתר, אלא אם כן היא המציאה ערובה להבטחת מילוי חובותיה כאמור בסעיף 65(א)(2) לחוק.

(ב)הערובה תהיה תקפה מיום הגשת הבקשה להיתר עד תום שנה אחת, לפחות, מיום פקיעת ההיתר שניתן ללשכה הפרטית.

(א)סכום הערובה יהיה –

(1)בשל היתר שניתן לטיפול ותיווך של –

(א)עד 200 עובדים זרים בענף הסיעוד – 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 192,787 ש״ח);

(ב)עד 400 עובדים זרים בענף הסיעוד – 300,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 385,574 ש״ח);

(ג)מ־401 עובדים זרים בענף הסיעוד – 500,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 642,624 ש״ח);

(2)בשל היתר שניתן בענף אחר, לרבות בענף החקלאות – 500,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 642,624 ש״ח).

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להגדיל את סכום הערובה כאמור עד לתקרה של כפל הסכום, לגבי לשכה פרטית שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים ביציבותה הכלכלית; סכום הערובה מוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב בחוות הדעת האמורה.

(ג)הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד, אם עלה, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה על הסכומים, כפי שעודכנו, ברשומות.

הערובה שתמציא לשכה פרטית לשר, להבטחת חובותיה לפי תקנה 2(א), תהיה בסכום האמור בתקנה 3, לפי העניין, ותינתן –

(1)במועד הגשת הבקשה להיתר או במועד הגשת הבקשה להארכת היתר, לפי העניין;

(2)עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט; השלמת הערובה כאמור תיעשה בתוך שלושים ימים מיום החילוט או במועד מוקדם יותר שיורה עליו השר;

(3)לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.

(א)השר ימנה ועדה מייעצת של שלושה חברים, כמפורט להלן:

(1)יועץ משפטי שהוא עובד המדינה אשר ישמש יושב הראש;

(2)רואה חשבון;

(3)נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

(ב)הוועדה תמליץ לשר לגבי העניינים הקבועים בתקנות 6 עד 8.

(ג)הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו לפחות שניים מחבריה.

(ד)הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה באופן שייראה לה מועיל למילוי תפקידיה ובכפוף לתקנות אלה.

ראה השר, על סמך בדיקה, כי לשכה פרטית הפרה חובה כאמור בסעיף 65(א)(2) לחוק, רשאי הוא להעביר את ממצאי הבדיקה לבדיקתה של הוועדה המייעצת כדי שתחליט אם להמליץ על חילוט הערובה שהמציאה הלשכה הפרטית, כולה או מקצתה.

(א)פנה השר לוועדה המייעצת כאמור בתקנה 6, יודיע יושב ראש הוועדה המייעצת על כך ללשכה הפרטית וייתן לה הזדמנות, בתוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות העניין, להשמיע את טענותיה לפני הוועדה בעל פה או בכתב, לפי החלטת הוועדה כאמור.

(ב)מצאה הוועדה המייעצת כי קיימת עילה לחילוט, וכי חילוט עשוי להועיל בנסיבות העניין, תמליץ לשר על החילוט, על גובה הסכום שיחולט ועל אופן השימוש בסכום האמור.

(ג)השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, לדחות את חילוט הערובה, לשם מתן הזדמנות ללשכה הפרטית למלא את חובותיה שבשל הפרתן נשלחה ללשכה הפרטית הודעה לפי תקנת משנה (א); יושב ראש הוועדה המייעצת יודיע על כך ללשכה הפרטית; דחייה כאמור לא תעלה על שלושים ימים מיום שהודיע עליה יושב ראש הוועדה המייעצת כאמור.

השר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יחליט בדבר אופן השימוש בכספי החילוט לצורך קיום חובותיה של הלשכה הפרטית, שבשל הפרתן הוחלט על חילוט.

תחילתן של תקנות אלה לגבי לשכה פרטית שקיבלה היתר –

(1)בענף הסיעוד ובענף החקלאות – 30 ימים מיום פרסומן;

(2)בענף אחר – א׳ בתמוז התש״ע (13 ביוני 2010).

(א)ניתן היתר ללשכה פרטית, ערב תחילתן של תקנות אלה לפי תקנה 9, תומצא הערובה בתוך 30 ימים מיום הודעת השר על דרישת המצאת הערובה; הודעה כאמור תפורסם בעיתון יומי אחד ובאתר האינטרנט של המשרד של השר הממונה על ביצוע הוראות החוק.

(ב)לא הומצאה ערובה בתקופה הקבועה בתקנת משנה (א) – יפקע ההיתר.