כללים1999הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 44 לכללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999, גזר הדין.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק שני: הליכי הדיון בבית הדין המשמעתי / סימן ד׳: פסק הדין
44. גזר הדין
(א)לאחר הטענות והראיות, אם היו, יקבע בית הדין בגזר דינו את החלטתו לענין העונש ותוצאות אחרות של ההרשעה, שהוא מוסמך להחליט עליהן לפי תקנה 20 לתקנות; גזר הדין ייחתם בידי חברי בית הדין וייקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיקבע בית הדין.
(ב)בית הדין ייתן את גזר דינו בתום הטענות והראיות, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את המועד למתן גזר הדין, אך לא ביותר מ־21 ימים; לא ניתן גזר הדין במועד נדחה כאמור, יודיע אב בית הדין על כך ועל סיבת העיכוב בכתב לנשיא בית הדין הגדול.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.