Skip to main content

Rules1999

Section 44 of כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999, גזר הדין.

This section is in פרק שני: הליכי הדיון בבית הדין המשמעתי / סימן ד׳: פסק הדין

44. גזר הדין

(א)לאחר הטענות והראיות, אם היו, יקבע בית הדין בגזר דינו את החלטתו לענין העונש ותוצאות אחרות של ההרשעה, שהוא מוסמך להחליט עליהן לפי תקנה 20 לתקנות; גזר הדין ייחתם בידי חברי בית הדין וייקרא בפני בעלי הדין או יומצא להם, כפי שיקבע בית הדין.

(ב)בית הדין ייתן את גזר דינו בתום הטענות והראיות, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את המועד למתן גזר הדין, אך לא ביותר מ־21 ימים; לא ניתן גזר הדין במועד נדחה כאמור, יודיע אב בית הדין על כך ועל סיבת העיכוב בכתב לנשיא בית הדין הגדול.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), התש״ס–1999⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring