סעיף 9 לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975, שיעור ההענקה למי שתביעתו לקיצבה לפי פרק ג׳ נדחתה.

(א)שיעור ההענקה שתינתן למבקש הענקה שתביעתו לקיצבה לפי פרק ג׳ לחוק נדחתה יהיה –

(1)כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3 – תשלום חדשי השווה לשיעור הקיצבה שהיתה משתלמת אילו היה זכאי על פי פרק ג׳ לחוק;

(2)כשמתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 4 – תשלום חדשי השווה לשיעור שנקבע בסעיפים 11 או 21 לחוק, לפי הענין, לפי מספר התלויים או השאירים.

(ב)תלוי לפי סעיף 74(א)(3) או (4) לחוק יראוהו לענין תקנת משנה זו כשאיר לפי סעיף 21 לחוק אם אין בן־זוג או ילד שבעדו היתה משתלמת קיצבה או תוספת קיצבה (להלן בתקנת משנה זו – הילד), לפי הענין, וינהגו כך: אם ישנו הורה אחד או שני הורים, יראו את ההורה או את המבוגר משני ההורים כאלמן או כאלמנה, לפי הענין, ואת התלויים האחרים אם ישנם – כילדים, וההענקה תשולם בהתאם לשיעור הקיצבה לפי סעיף 21(א) ו־(א1) לחוק; אם אין הורה – תשולם לתלויים האחרים הענקה בשיעור הקיצבה לפי סעיף 21(א2)(1) לחוק; לענין זה, ”הורה“ – לרבות סב או סבתה.