סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, גמלת שאירים.

(א)נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:

(1)17.7% מהסכום הבסיסי –

(א)לאלמנה שעמה ילדים;

(ב)לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;

(ג)לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;

(2)13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב).

(ב)אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי.

(ג)ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:

(1)בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;

(2)אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי.

(ג1)לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה:

(1)מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4)מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(5)מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;

(6)ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב לחוק שירות ביטחון;

(7)מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

(8)מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008.

(ג2)לעניין סימן זה, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1).

(ד)לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו־267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.

(ה)השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג).