סעיף 16 לפקודת מס הבולים, באיזה תנאים מותר לקבל כחומר עדות מסמכים שאינם נושאים בולים כדין.

(1)הוגש בבית משפט אזרחי או דתי או בפני בורר כל מסמך החייב במס כחומר עדות, על השופט או הבורר ליתן את דעתו לחסרון הבול או לבול הבלתי מספיק שעל המסמך, ואם היה המסמך ממין המסמכים שמותר עפ״י החוק ליתן בהם בולים לאחר שקוימו יהא מותר לקבלו כחומר עדות, לאחר שישולם לבית המשפט או לבורר סכום המס החסר והקנס שצריך לשלמו בשעת נתינת הבול ועוד קנס נוסף בסך לירה אחת, פרט למקרים צודקים יוצאים מן הכלל מטעמים אחרים.

(2)פקיד בית המשפט או הבורר המקבל את המס ואת הקנס יתן קבלה על כך וירשום בפנקס שיתנהל לשם כך את עצם התשלום ואת סכום התשלום, ועליו למסור לשר האוצר [במקור: לראש בית האוצר] את השם או הנושא של המשפט שבו קבל את המס והקנס ואת שם הצד שממנו נתקבל המס או הקנס ואת תאריך המסמך ותאורו, ועליו להעביר לאוצר [במקור: לראש בית האוצר] את הכסף שקבל בתור מס או קנס.

(3)הגישו לממונים כל מסמך ששולם עליו מס או קנס יחד עם קבלה, רושמין במסמך את דבר תשלום המס והקנס.

(4)פרט לאמור לעיל, הרי המסמך שקויים בכל חלק מחלקי ישראל או בכל מקום אחר, – ואין נפקא מינה היכן – אלא שהוא מתייחס לנכסים הנמצאים בכל חלק מחלקי ישראל או לענין שנעשה או העומד להעשות בכל חלק מחלקי ישראל, לא יוגש כחומר עדות אלא במשפט פלילי, ולא יהא בר־תוקף לכל צורך שהוא אלא אם כן הוא נושא בולים כחוק בהתאם לחוק הנוהג בזמן שהמסמך קויים לראשונה.