סעיף 17 לפקודת מס הבולים, עונשו של הנותן בולים במסמך לאחר קיומו.

(1)פרט למקרים שנקבעו לגבם בפקודה זו הוראות מפורשות אחרות, מותר לתת בול טבוע בכל מסמך שאינו נושא בולים כלל או שאינו נושא בולים בשיעור מספיק לאחר שקויים, לאחר שישולם המס שלא נפרע וקנס של חמישים לירות, ומקום שהמס שלא נפרע עולה על חמישים לירות ישולם קנס נוסף בסכום השווה לסכום המס שלא נפרע.

(2)(בוטל).

(3)פרט למקרים שנקבעו לגבם הוראות מפורשות אחרות בפקודה זו בנוגע לכל מסמך מיוחד, הרי –

(א)כל מסמך שקויים לראשונה באיזה מקום שהוא בחו״ל ואינו נושא בולים או נושא בולים בשעור בלתי מספיק, אפשר לשים בו בול תוך שלשים יום מיום שנתקבל לראשונה בישראל כדי שער המס שלא נפרע ולא יותר מכן; וכן

(ב)אם ימצאו הממונים לנכון, יוכלו להפחית או למחול כל כסף עונשים המגיע בשעת נתינת הבולים במסמך.

(4)תשלום כל קנס שישולם בעת הטבעת בולים יסומן במסמך ע״י בול מיוחד.

(5)למרות כל האמור בסעיף זה ובסעיף הקודם, רשאי כל בית דין של שבט בנפת באר שבע לקבל מסמכים שבשעה שקויימו לא היו נושאים בולים או שנשאו בולים בשעור בלתי מספיק; וכל פקיד מסדר המוציא לפועל סדור עניני קרקעות עפ״י פקודת הקרקעות (סדור זכות הקנין) רשאי לקבל מסמך שקויים לפני תחילת תקפה של פקודה זו, ובשעת קיומו לא היה נושא בול או היה נושא בול בלתי מספיק, ולעולם לאחר שישולם המס שלא נפרע, ואותו מס יהא מסומן בבול דבק. ומשנתנו בו באותו מסמך את הבול כאמור יקובל ע״י כל בית משפט המברר ערעור על הפסק של בית דין השבטי או של הפקיד המסדר.