חוק1961הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 15 לחוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961, הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים.
15. הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים
תיקון: תשס״ג
(א)ואלה החייבים בביול המסמכים המנויים להלן:
(1)איגרת חוב – המוציא את איגרת החוב;
(2)הסכם ביטוח – המבטח;
(3)שטר משכון – הממשכן;
(4)דוח הקצאת מניות – החברה המקצה;
(5)מסמך אחר – הצדדים החתומים על המסמך, יחד או לחוד, או צד למסמך שהתחייב באותו המסמך לשלם את מס הבולים.
(ב)מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי הפיגורים.
(ג)שולמו המס ודמי הפיגורים כאמור בסעיף קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.
(ד)מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.