Skip to main content

Law1961

Section 15 of חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961, הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים.

15. הוראות מיוחדות לגבי מסמכים מסויימים

תיקון: תשס״ג

(א)ואלה החייבים בביול המסמכים המנויים להלן:

(1)איגרת חוב – המוציא את איגרת החוב;

(2)הסכם ביטוח – המבטח;

(3)שטר משכון – הממשכן;

(4)דוח הקצאת מניות – החברה המקצה;

(5)מסמך אחר – הצדדים החתומים על המסמך, יחד או לחוד, או צד למסמך שהתחייב באותו המסמך לשלם את מס הבולים.

(ב)מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שלא בוייל כדין, החייב בביולו יהא חייב בתשלום המס החל עליו בתוספת דמי פיגורים בשיעורים המפורטים בסעיף 14, ופקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גביית המס ודמי הפיגורים מבלי לפגוע בזכות להגיש תביעה אזרחית על תשלום המס ודמי הפיגורים.

(ג)שולמו המס ודמי הפיגורים כאמור בסעיף קטן (ב), יצויין על המסמך, על פי דרישת המחזיק בו, כי בוייל כדין.

(ד)מסמך מהמסמכים המנויים בסעיף קטן (א) שנתפס כשאינו מבוייל כדין, יראוהו כאילו הוגש לביול ביום התפיסה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring