פקודה19489 סעיפיםהנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
הנוסח המלא של פקודת המטבע, תש״ח–1948, ב-9 סעיפים.
הנוסח הזה אינו עוד בתוקף.
המקור אומר: פקודת המטבע, תש״ח–1948 – בוטלה ביום ה׳ באדר תש״ם (22 בפברואר 1980), לפי סעיף 10(א) לחוק מטבע השקל, תש״ם–1980.
זה הנוסח המלא, מילה במילה.
מועצת המדינה הזמנית מחוקקת בזה לאמור:
חוק לתיקון פקודת המטבע (מס׳ 4), תשכ״ט–1969 (להלן – תיקון מס׳ 4) היה אמור להיכנס לתוקף במועד שועדת הכספים של הכנסת תחליט עליו על פי הצעת נגיד בנק ישראל שאושרה על־ידי הממשלה. החלטה זו לא התקבלה מעולם ותיקון מס׳ 4 לא קיבל תוקף. ביום 13.5.1980 התקבל בכנסת חוק מטבע השקל, תש״ם–1980 שהחליף את הפקודה וייתר את ההוראה בדבר החלפת המטבע.
פקודת המטבע, תש״ח–1948 – בוטלה ביום ה׳ באדר תש״ם (22 בפברואר 1980), לפי סעיף 10(א) לחוק מטבע השקל, תש״ם–1980.
1. יחידת המטבע
תיקון: תשי״ט, תשכ״ט
(א)יחידת המטבע תהא הלירה הישראלית.
(ב)החלק המאה של הלירה יהיה אגורה.
(החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 4):
(א)יחידת המטבע יהיה השקל.
(ב)החלק המאה של השקל יהיה אגורה.
2. השואת מונחי המטבע
תיקון: תשי״ט, תש״ך, תשכ״ט
(א)בכל מקום בו נאמר, נכתב או נרמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, פונט או פונט פלשתינאי (א״י) או לירה ארץ־ישראלית או לירה א״י או לא״י או לירה, ייחשב הדבר כמכון ללירה ישראלית, בלתי אם הותנה במפורש על הוראה זו.
(החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 4):
בכל מקום בו נאמר בכתב ברמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, לירה ישראלית או לירה יראו כאילו נאמר בו שקל זולת אם הותנה במפורש על הוראה זו.
(ב)כל מקום בו נאמר בכתב או ברמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, סכום כלשהו במילים או בפרוטות, יראו כאילו נאמר בו סכום אגורות השווה לחלק העשירי של סכום הפרוטות או המילים.
(ג)היה סך־כל הסכום המשתלם על פי דין מסתיים בשבר אגורה, יחושב שבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה יימחק.
3. הפקעת מטבעות מזוייפים
תיקון: תשי״ד, תשי״ט
נגיד בנק ישראל, או עובד הבנק שהורשה לכך על ידיו, יפקיע, תמורת תשלום פיצויים או בלעדיו, הכל לפי ראות עיניו, ויהא רשאי להשמיד כל מטבע – כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954 – שהוא לדעתו מזוייף.
4. ביטול
תיקון: תשי״ד, תשי״ט
בטלים –
(1)פקודת שטרי הכסף;
(2)הנוסח שולב בחוק להחלפת שטרי בנק ומילווה חובה, תשי״ב–1952.
5.
תיקון: תשי״ד
(בוטל).
6.
תיקון: תשי״ד
(בוטל).
7.
תיקון: תשי״ד
(בוטל).
8.
תיקון: תשי״ד
(בוטל).
9.
תיקון: תשי״ד
(בוטל).
י״א באב תש״ח (16 באוגוסט 1948)
- דוד בן־גוריון ראש הממשלה
- פליכס רוזנבליט שר המשפטים
- אליעזר קפלן שר האוצר
כאן פורסם הנוסח.
- מס׳ 19 לשנת תש״ח–1948
- פקודת המטבעע״ר תש״ח, תוס׳ א, 39
- חוק בנק ישראלס״ח תשי״ד, 201
- תיקוןתשי״ט, 193
- תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]תש״ך, 46
- תיקון מס׳ 4תשכ״ט, 136
- תקנות שעת חירום (מטבע השקל)ק״ת תש״ם, 1081
- חוק מטבע השקלס״ח תש״ם, 130
אלה נוסחים אחרים מאותו סוג.
אלה השאלות שנשאלות על הנוסח הזה.
האם הנוסח הזה עדיין בתוקף?
המקור מציין שהנוסח הזה אינו עוד בתוקף. הוא אומר: פקודת המטבע, תש״ח–1948 – בוטלה ביום ה׳ באדר תש״ם (22 בפברואר 1980), לפי סעיף 10(א) לחוק מטבע השקל, תש״ם–1980.
כמה סעיפים יש בנוסח הזה?
יש בו 9 סעיפים.
היכן פורסם הנוסח הזה לראשונה?
הפרסום הראשון שהמקור מציין הוא ע״ר תש״ח, תוס׳ א, 39 פקודת המטבע, ואחריו מופיעים 6 פרסומים מאוחרים.
מה אומר הסעיף הראשון?
כותרת סעיף 1 היא יחידת המטבע.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך פקודת המטבע, תש״ח–1948 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.