סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, השואת מונחי המטבע.

(א)בכל מקום בו נאמר, נכתב או נרמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, פונט או פונט פלשתינאי (א״י) או לירה ארץ־ישראלית או לירה א״י או לא״י או לירה, ייחשב הדבר כמכון ללירה ישראלית, בלתי אם הותנה במפורש על הוראה זו.

(החל ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 4):

בכל מקום בו נאמר בכתב ברמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, לירה ישראלית או לירה יראו כאילו נאמר בו שקל זולת אם הותנה במפורש על הוראה זו.

(ב)כל מקום בו נאמר בכתב או ברמז, בעבר או בעתיד, לצורך כל מטרה, סכום כלשהו במילים או בפרוטות, יראו כאילו נאמר בו סכום אגורות השווה לחלק העשירי של סכום הפרוטות או המילים.

(ג)היה סך־כל הסכום המשתלם על פי דין מסתיים בשבר אגורה, יחושב שבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה יימחק.