תקנות1968הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 7 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968, הוצאות נסיעה.
7. הוצאות נסיעה
נפגע הצריך להשתמש באמצעי תחבורה, לשם קבלת טיפול רפואי, יהיה זכאי לקבל מהמוסד, באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא, תשלום לכיסוי הוצאות אלה לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הציבוריים הזולים ביותר המתאימים למצב בריאותו; לא יכול היה הנפגע, בשים לב למצב בריאותו ומקום מגוריו, להזדקק לאמצעי תחבורה ציבוריים והרופא המטפל אישר זאת, ישלם לו המוסד, באמצעות השירות הרפואי, סכום השווה להוצאות הנסיעה באמצעי תחבורה אחרים לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול והמתאים ביותר בנסיבות המקרה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.