תקנות1968הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 7א לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968, החזרת הוצאות ופיצוי בעד הפסד זמן.
7א. החזרת הוצאות ופיצוי בעד הפסד זמן
תיקון: תש״ל, תשל״א
(א)המוסד יחזיר לנפגע באמצעות השירות הרפואי שבטיפולו הוא נמצא הוצאות כלכלה ולינה לפי תעריפי כלכלה ולינה המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט׳ בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה; הוצאות כלכלה לארוחת־צהריים ישולמו לנפגע רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00.
(ב)המוסד יפצה את הנפגע על הפסד זמנו, במידה שנגרם לו במישרין על־ידי מתן הטיפול הרפואי, ובלבד שהנפגע אינו זכאי באותו זמן לדמי־פגיעה.
(ג)בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (ב) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי־פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע ובלבד שלא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.