סעיף 5 לתקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ״ג–1993, חובות המפשר.

(א)במילוי תפקידו ינהג המפשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

(ב)המפשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם –

(1)היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

(2)הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמפשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הפישור, יפסיק המפשר את הפישור, ויודיע לבית הדין כי אינו יכול להמשיך ולשמש כמפשר.

(ג)המפשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

(ד)המפשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הפישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הפישור.

(ה)המפשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הפישור למי שאינו צד לפישור.

(ו)מסר בעל דין מידע למפשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המפשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

(ז)המפשר לא ייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו.

(ח)המפשר לא יהיה צד להסדר הפישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הפישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הפישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמפשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.