סעיף 30 לתקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977, הבקשה למתן הרשיון.

(א)בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה:

(1)(בוטלה);

(2)אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה:

(א)פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק;

(ב)פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש;

(ג)פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה (ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם;

(ד)פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה;

(3)העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק;

(4)(נמחקה);

(5)אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה:

(א)העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו;

(ב)אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך;

(ג)אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור;

(6)הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי סעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981;

(7)הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין;

(8)(נמחקה);

(9)(נמחקה);

(10)פירוט המבקש בדבר תקופת עיסוקו בעריכת דין וכן כהונה בתפקיד שופט או נוטריון, ועיסוקים נוספים אם היו, בין אם בארץ ובין אם בחוץ לארץ, בתיאור מפורט של העיסוקים ובציון מען משרדו בכל אחת מתקופות עיסוקו;

(11)הורשע המבקש בהליך פלילי או משמעתי בארץ, יצרף את כתב האישום או הקובלנה, לפי העניין, וכן העתק של פסק הדין וגזר הדין.

(ב)ועדת הרשיונות תדון בבקשות למתן רשיון כאמור לפחות פעמיים בשנה.

(ג)היה לדעת ועדת הרשיונות, בשים לב לגילו של המבקש או לנסיבות אחרות שיש להן חשיבות לענין, ספק אם אמנם המבקש מבחינה גופנית או נפשית מסוגל למלא את התפקיד של נוטריון, רשאית הועדה לדרוש ממנו שימציא לה תעודה בדבר כשירות מבחינה בריאותית למילוי התפקיד, מרופא או רופאים שהוועדה תורה עליהם.

(ד)שום דבר בתקנה זו לא יגרע מסמכותה של ועדת הרשיונות, לדרוש המצאתן של ראיות נוספות אם תמצא לנכון לעשות כן.

(ה)בתקנה זו, ”תעודה ציבורית“ – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, ואם שוכנעה הוועדה שאין זה סביר לדרוש את המצאתה של תעודה ציבורית כאמור – תצהיר.