סעיף 19 לחוק מס עזבון, תש״ט–1949, דרכי השומה ודינה.

(א)נדרשה שומת העזבון כאמור בסעיף 18, יישום העזבון על־ידי שמאי שעליו הסכימו המנהל והדורש את השומה, ובאין הסכמה ביניהם – על ידי שמאי שיקבע בית המשפט.

(ב)החלטת השמאי שנתמנה על־ידי בית המשפט כוחה יפה לגבי כל החייבים במס עזבון, בין שדרשו את השומה ובין שלא דרשוה, או שלא ידעו עליה.

(ג)החלטת השמאי שעליו הסכימו הצדדים, או שנקבע על־ידי בית המשפט, היא סופית ואין לערער עליה או לבקש כל סעד אחר נגדה.